מפת ערכיות אקולוגית של בתי גידול באגמים, בנחלים, בביצות ובברכות החורף ברחבי הארץ

המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים מפרסמים מפת ערכיות אקולוגית של בתי גידול באגמים, בנחלים, בביצות ובברכות החורף ברחבי הארץ; המטרה: לסייע לרשויות המקומיות לבצע הדברת יתושים בת-קיימה, שאינה פוגעת בבתי הגידול

פרסום

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "המשרד להגנת הסביבה מוביל פעולות רבות למיגור מפגעי היתושים לציבור. היום אנו מפרסמים מפת ערכיות אקולוגית של בתי הגידול המימיים, אשר תהווה כלי עזר לרשויות המקומיות לטיפול ביתושים באופן בר-קיימה, תוך שמירה על המגוון הביולוגי הייחודי המצוי בבתי הגידול האלו ומניעת התפתחות מפגע יתושים. אין יום מתאים יותר מאשר 'יום בתי הגידול המימיים הבין-לאומי' שחל היום, כדי לפרסם מפה חדשה זו"   

לבתי הגידול המימיים – אגמים, נחלים, ביצות ובריכות חורף – נודעת חשיבות רבה, מפני שמימיהם מעצבים את הרכב החי והצומח בתוכם ובסביבתם. הם מכילים מערכות אקולוגיות ייחודיות התומכות במגוון ביולוגי עשיר, כולל יתושים. בתי גידול אלו נמצאים תחת איום מתמיד בשל השפעת האדם על איכות וכמות המים ובשל הרגישות הגבוהה של מערכות אלו לשינויים ולהפרעות בבית הגידול.

המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ביצעו בשנה האחרונה עבודה מעמיקה למיפוי הערכיות האקולוגית של בתי הגידול המימיים בישראל. באופן סמלי, מערכת זו מושקת רשמית ב-2 בפברואר, שבו חל "יום בתי הגידול המימיים הבין-לאומי", ואנו מזמינים אתכם להיכנס למפה החדשה ולראות את ערכיות בתי הגידול בכל רחבי הארץ.

*למפת הערכיות:* https://did.li/yNKw5

*לעמוד ההנחיות והמיפוי באתר המשרד להגנת הסביבה:* https://did.li/s5VYH

*לדברי ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים "קביעת ערכיות של בתי גידול מימיים היא יישום של עבודה מוקדמת יותר שבחנה את פעולות הדברת היתושים שמבוצעות היום בישראל ואת השפעותיהן הסביבתיות, ומנגד הגדירה אופן הדברה מיטבי, בהתאם לאופי ולמצב בריאות של בית הגידול. מטרת העבודה היא למנוע התפתחות מפגע יתושים, שמירה על בני האדם לצד שמירה על המגוון הביולוגי".

המיפוי החדש מהווה בסיס להנחיות שהוציא אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, ובראשן הדברת מפגעי יתושים בהתאם לערכיות בית הגידול, והוא מהווה כלי חשוב בידי הרשויות לביצוע הדברה מקיימת.

פרסום

המפה מורכבת משתי שכבות: האחת מציגה בתי גידול ממקור קווי (נחלים, נחלי אכזב, נחלי איתן, תעלות ניקוז, תעלות חקלאיות ועוד), והשנייה בתי גידול ממקור נקודתי (מעיינות, בריכות חורף, מאגרים, מכוני טיהור שפכים ועוד). שכבות אלו נוצרו משילוב של מקורות מידע רבים, תוך התבססות על מתודולוגיה סדורה להערכת רמת הערכיות של כל קו ונקודה. השכבות מפורסמות באתר המפות הממשלתי ועומדות לרשות הרשויות המקומיות, המדבירים והציבור הרחב.

בבתי גידול מימיים, שבהם מתקיימת מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת, מתאפשר ויסות טבעי של כמויות היתושים באמצעות טורפים כדוגמת חרקי מים, דגים מקומיים ודו חיים. בחלק מבתי הגידול המימיים, בייחוד בכאלו שנפגעו מזיהום או מהרס, עשויים להיווצר תנאים התומכים בדגירת זחלים וגלמים של יתושים ועולה בהם הצורך בביצוע הדברה לעיתים קרובות. שמירה על מערכת אקולוגית תקינה ומגוון ביולוגי בבתי הגידול המימיים חשובה שבעתיים לאור העובדה שהיא תקטין את הסיכון למפגע יתושים.

יש לציין שהדברה ידידותית מבוצעת לצד פעולות שיקום הנחלים, ובעיקר השבת מי מקור וסילוק מזהמים, שיאפשרו שיקום טוב יותר של הנחלים, ויתבטאו גם בצמצום התפתחות מפגעי יתושים בעתיד.

על היום הבין-לאומי: ביום חתימתה של אמנת רמסר (2 בפברואר) מציינים בכל המדינות החתומות על האמנה את "יום בתי הגידול המימיים הבין-לאומי". יום זה זכה בחסות אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) ומטרתו העיקרית היא להעלות את מודעות הציבור לבתי גידול מימיים. הנושא של היום העולמי השנה, מדגיש את חשיבות מקווי המים ובתי הגידול המימיים כמקור של מים מתוקים והוא מעודד פעולות לשיקומם ולמניעת אובדנם לטובת הטבע ולטובת החיים והאדם.