דף הבית / הידעת ? / מונחים באקולוגיה

מונחים באקולוגיה

אינדקס חברות וספקים

מילון מונחים ומושגים באקולוגיה

פרסום

© כל הזכויות שמורות לדר' אבי פרבולוצקי ולדר' גד פולק

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

כ

ל

מ

נ

ס

ע

פ

צ

ק

ר

ש

ת

רשימת המונחים שלהלן כוללת מונחים נפוצים בשימוש באוצר המילים האקולוגי. בדרך כלל לא נכללו ברשימה מונחים מתחומי ביולוגיה אחרים או ממדעים אחרים, ואם נכללו – הרי הם מוגדרים לפי הקשרם האקולוגי.

א-ביוטי (גורם) (A-biotic factor) – גורם סביבה לא חי, כמו טמפרטורה, לחות pH וגורמי סביבה פיסיקליים וכימיים אחרים, המשפיע על השפע והתפוצה של אורגניזמים.

אגן ניקוז (Watershed) – יחידה גיאומורפולוגית המבטאת איסוף מרחבי של מים לנקודה או יציאה אחת והמשמשת באקולוגיה של הנוף כביטוי רווח ליחידת לימוד-מחקר מרחבית נוחה.

אדפטציה (התאמה) (Adaptation) –

(א) תהליך אבולוציוני המביא להופעת תכונות המשפרות את יכולת האורגניזם להתקיים ולהתרבות תחת מכלול תנאי סביבה מסוימים. האדפטציה היא תוצר הברירה הטבעית לפי המודל הדארוויניסטי.

(ב) היבט של צורה, תיפקוד או התנהגות העוזר לאורגניזם לשרוד ולהתרבות תחת תנאי סביבה מסוימים.

אובליגטורי (Obligate) – אינטראקציות שבהן השותפים או אחד מהם מוגבלים בקשר בלעדי רק למין אחד – בטריפה, במוטואליזם ובטפילות.

אוטוטרופי (Autotrophic) – אורגניזם המסוגל לבנות באופן עצמאי את המולקולות האורגניות הנדרשות לקיומו מ-CO2 (הנלקח מהאוויר או המים) ואנרגיה הנלקחת מהסביבה הפיזיקלית (אנרגיית האור בפוטוסינתיזה, אנרגיה של ריאקציות כימיות בכמוסינתיזה). היצורים האוטוטרופיים הם צמחים וכמה חיידקים.

אויטרופי (Eutrophic) – מקווה מים עשיר במזינים (נוטריינטים).

אוכלוסייה (Population) – קבוצת פרטים מאותו המין המאכלסים שטח מסוים.

אוכלוסיית-על (Metapopulation) – מערך של אוכלוסיות מקומיות הקשורות ביניהן על-ידי הפצה.

אוליגוטרופי (Oligotrophic) – גוף מים דל במזינים ובעל יצרניות (productivity) נמוכה.

אורדינציה (Ordination) – הליכים מתמטיים שלפיהם עורכים מינים או חברות ברצפים על-פי מידת הקירבה ביניהם, ולאורך מפלים אקולוגיים.

אי שיווי משקל (Nonequilibrium) – מצב של אוכלוסייה או חברה שאיננו יציב. תיאוריות של אי שיווי משקל מדגישות את ההפרעות בטבע כגורם דומיננטי שמונע לרוב הגעה לשיווי משקל.

איזוקלינה (Isocline) – קו המחבר נקודות המציינות גדלים של אוכלוסיות של מין מסוים השוות זו לזו בשיעור הגידול. למשל, איזוקלינת אפס היא הקו המחבר את כל הנקודות של גודל אוכלוסייה שבהן שיעור הגידול של האוכלוסייה של מין מסוים הוא אפס, בנסיבות שונות שבהן המין הנדון גדל.

אל-מיני (רבייה) – צורה של רבייה ביצורים חיים בה הצאצא נוצר מהורה בודד ויורש רק את תכונות ההורה הזה.

אלופטרי (Allopatric) – תפוצה גיאוגרפית נפרדת ובלתי חופפת של מינים שונים.

אלטרואיסטי (Altruistic) (התנהגות) – התנהגות של הקרבה עצמית, הפרט מתנהג בצורה העוזרת לפרטים אחרים תוך כדי פגיעה בהשרדות או הרבייה שלו עצמו.

אללופאתיה (Allelopathy) – השפעה מעכבת של צמחים ומיקרואורגניזמים על צמחים ומיקרואורגניזמים אחרים, באמצעות חומרים כימיים תוצרי מטבוליזם (אללוכימיקלים).

אמנסליזם (Amensalism) – יחסי גומלין בין שני אורגניזמים שבהם האחד מעוכב ומדוכא בנוכחות השני. דוגמה: אללופאתיה (ע').

אנדמי (Endemic) – בעל תפוצה גיאוגרפית מצומצמת לשטח קטן.

אנלוגי (מבנה, התפתחות) (Analagous) – הופעה של מבנים וצורות המשמשים לתפקיד ביולוגי דומה במערכות אבולוציוניות נפרדות (בזמן או במרחב).

אסטרטגיה אבולוציונית יציבה (Evolutionary Stable Strategy – ESS) – אסטרטגיה שאם תאומץ על-ידי רוב הפרטים באוכלוסייה – לא תשופר על-ידי אסטרטגיה אחרת ולכן תיטה להתבסס על-ידי סלקציה טבעית.

אפקט החממה (Greenhouse effect) – התחממות החלק התחתון של האטמוספירה כתוצאה מהצטברות גזים וחומרים (CO2, מתן, אוזון, אדי מים, כלורו-פלואור-קרבון).

אקוטון (Ecotone) – אזור מעבר בין שתי חברות.

אקוטיפ (Ecotype) – אוכלוסיות מקומיות בתוך מין ביולוגי שלהן מערך התאמות מסוים לתנאי סביבה ייחודיים.

אקולוגיה (Ecology) – מדע העוסק באינטראקציות שבין אורגניזמים לבין עצמם ובין סביבתם הפיזיקלית והכימית. חקר התפוצה והשפע של יצורים חיים.

אקוסיסטמה (Ecosystem) – המערכת האקולוגית המורכבת מכלל האורגניזמים בשטח נתון יחד עם כלל גורמי הסביבה. מרכיבי האקוסיסטמה נמצאים תחת מערך אינטראקציות מורכב הכולל זרימת אנרגיה ומיחזור חומרים.

אקלימטיזציה (Acclimatization) – שינויים במצב הפיסיולוגי של אורגניזמים בעקבות חשיפתם לתנאי סביבה משתנים.

ביו-גיאוכימי (מחזור – cycle) (Biogeochemical) – התנועה של יסודות וחומרים (פחמן, חמצן, חנקן, מים וכו') החיוניים לקיום האורגניזמים באקוסיסטמה מהסביבה לאורגניזמים ובחזרה.

ביוגיאוגרפיה (Biogeography) – הענף המדעי העוסק בתיאור ובניתוח התפוצה הגיאוגרפית של טקסונים (מינים, סוגים, משפחות וכו') במרחב.

ביוטי (Biotic) (גורם) – גורם פנימי או חיצוני הקשור ליצורים חיים ומשפיע על השפע והתפוצה של אורגניזמים (יכולת הפצה, כושר תחרות בין-מינית).

ביוטי (פוטנציאל) – קצב הגידול המקסימלי של פרט באוכלוסייה תחת תנאים אידאליים.

ביום (Biome) – יחידה אקולוגית רחבה המוגדרת על-פי-רוב, על-פי תצורת הצומח השליטה במרחב יחד עם בעלי החיים החיים בה. בעלת תכונות אקלים, טופוגרפיה וקרקע דומים.

ביומסה – המשקל הכולל של יצורים חיים בשטח/יחידה מסוימת.

ביוספירה (Biosphere) – שכבת החיים על פני שטח כדור הארץ. כלל המערכות האקולוגית (אקוסיסטמות) בכדור הארץ.

בית גידול (Habitat) – (מקום החיות) כלל גורמי הסביבה – האביוטיים והביוטיים – באתר אקולוגי נתון.

ברירה טבעית (Natural selection) – תהליך מיקרואבולוציוני (ע') או תהליך המבטא שינויים בהישרדות או רבייה הקורים אצל פרטים מאוכלוסייה מסוימת השונים זה מזה בתכונות כלשהן, בהשפעת גורמי סביבה.

ברירת שארים (Kin selection) – רבייה דיפרנציאלית בתוך קבוצות של פרטים הקרובים זה לזה.

ג'נט (Genet) – פרט של אורגניזם המתפתח מזיגוטה. ג'נטים חדשים נוצרים רק בדרך של ריבוי מיני.

גידול בר קיימא (Sustained yield) – היבול שניתן לנצל במערכת אקולוגית ללא פגיעה בביומסה. שווה לייצור באותה מערכת.

גידול מעריכי (Exponential growth) – גידול בגודל אוכלוסייה בשיעור מעריכי, כלומר שיעור הגידול גדל ככל שגודל האוכלוסייה גדל.

גילדה (Guild) – קבוצת מינים שמנצלת טווח משאבים מסוים בצורה דומה.

גמישות אקולוגית – יכולת התאמה מהירה לתנאי סביבה משתנים.

גנוטיפ (Genotype) – ההרכב הגנטי של הפרט, מכלול הגנים הקובעים את המבנה והתיפקוד, בין אם פעילים או לא.

גרניבור (Granivore) – יצור הניזון מזרעים.

דורות בדידים (Discrete generations) – סדרה של דורות של יצור חי שבהם ההתחלה והסיום של מהלך החיים בפרטי האוכלוסייה מתוזמנים. בעקבות הסיום של החיים בדור הראשון מתחיל הדור הבא, לעתים בחפיפה ולעתים בהפרדת זמן. דוגמה: צמחים חד-שנתיים, חרקים רבים.

דחיקה בתחרות (Competitive exclusion) – תאוריה הגורסת שאוכלוסיות של 2 מינים הנמצאים בתחרות על משאב הנמצא בחסר לא יכולים לחיות בדו-קיום לאורך זמן באותו בית גידול. האוכלוסייה המותאמת יותר לניצול המשאב תדחוק (בעזרת רבייה משופרת) את חברתה מבית הגידול.

דטריטיבור (Detritivore) – אורגניזמים דוגמת שלשול, סרטני אדמה או נמטודות המוציאים אנרגיה מאכילת חומר אורגני ורקב בקרקע.

דטרמיניסטי (Deterministic) – מהלך אירועים או תהליכים שבהם הסדר והמהות של השלבים מוגדרים מראש, ללא השפעות מקריות והסתברותיות (ההיפך מסטוכסטי).

הדירות (Reselience) – היכולת והקצב של מערכת אקולוגית לשוב למצב הקודם לאחר הפרעה.

הומואסטזיס (Homeostasis) – יכולת לקיים במערכת (אורגניזם, אוכלוסייה, חברה, אקוסיסטמה) מצב בו התנאים (פיזיקליים, כימיים, פיזיולוגיים או אקולוגיים) נמצאים במידה רבה של קביעות ויציבות, למרות שבתנאים שמחוץ למערכת חלים שינויים ניכרים.

הומולוגי (Homologous) – דמיון במבנה או דגם בין מינים שונים הנובעים מהתפתחות אבולוציונית מאותו מקור קדום.

הטרוטרופי (Heterotroph) – אורגניזם שאינו מייצר עצמאית את התרכובות האורגניות הנדרשות לקיומו וחייב להשיגן על-ידי אכילת אורגניזמים (צמחים או בעלי-חיים) אחרים. היצורים ההטרוטרופיים הם בעלי-חיים, פטריות ורוב החיידקים.

היסט תכונות (Character displacement) – הבדל בר מדידה בתכונות של שני מינים שנוצר בברירה טבעית באופן שהתחרות ביניהם נמנעת.

היפותיזה (Hypothesis) – תשובה או השערה סבירה והגיונית לשאלה מדעית. התחזית הנובעת מההיפותיזה תשמש בסיס לתצפית, ניסוי או בניית מודל שיאשרו או ידחו את ההשערה.

הכחדה (Extinction) – היעלמות של מין או אוכלוסייה כתוצאה מתמותה של כל הפרטים באתר אקולוגי.

הפצה (Dispersal) – ההתפשטות במרחב של יצורים אחד מהשני – לרוב התרחקות הצאצאים מהוריהם.

הפרדת משאבים (Resource partitioning) – תהליך ברמת החברה האקולוגית בו מינים בעלי דרישות דומות מחלקים ביניהם משאבים דומים במרחב ובזמן.

הפרעה (Disturbance) – אירוע הגורם לסילוק אורגניזמים קיימים ופותח מרחב להתנחלות מחודשת.

הקלה (Facilitation) (בסוקצסיה) – השפעה של מינים מוקדמים בסוקצסיה המקילה על מינים מאוחרים לאכלס את בית הגידול, הודות לשיפור בתנאים האקולוגיים.

הקצאת משאבים (Resource allocation) – התפלגות בחלוקת המשאבים בין תיפקודים ושימושים שונים בחיי האורגניזם.

הרביבוריה (Herbivory) – אכילת צמחים על-ידי טורפים.

השערת אפס (Null hypothesis) – השערה המייחסת אל מערכי נתונים הנצפים כאל תוצאה של מקריות. רק הבדלים לעומת דגם אקראי, שמתאשרים על-ידי מבחן מובהקות סטטיסטי מאפשרים דחייה של השערת האפס וקבלתו של הסבר תיאורטי (אקולוגי) לדגם הנצפה.

התנחלות (Colonization) – החדירה וההתפשטות של מין אל תוך אזור, בית גידול או אוכלוסייה שממנו הוא נעדר קודם לכן.

חברה (Community) – מאסף של מינים החיים בצוותא באתר אקולוגי ומקיימים מידה זו או אחרת של יחסי גומלין.

חד-שנתי (Annual) – אורגניזם המשלים את מחזור חייו במשך שנה או פחות. על-פי-רוב מתקיים בעונה נוחה מבחינה אקלימית, והדורות הם בדידים.

חמרים שניוניים (Secondary substances) – תרכבות אורגניות נגזרות מטבוליזם, המנוצלות בצמחים לצורך הגנה כימית.

חקיינות (מימיקרי) (Mimicry) – הידמות של אורגניזם אחד לאחר, או לעצם דומם המאפשרת הימלטות מטריפה או רמייה במקרה של פרחים שמואבקים על-ידי חרקים.

טורף (Predator) – בעל-חיים הניזון מבעלי-חיים אחרים (הטרוטרופ).

טפילות (Parasitism) – יחסי גומלין (אינטראקציות) שבהן שותף אחד – הטפיל – נהנה והשני – הפונדקאי – ניזוק. שונה מטריפה בכך שהטפיל אינו אוכל את הפונדקאי אלא מנצל מזון בדרך של פירוק.

טרופי (רמה – level) (Trophic) – כלל האורגניזמים באקוסיסטמה המשתמשים בדרך דומה להשגת מזון (יצרנים ראשוניים, מפרקים וכו').

טריטוריה (Territory) – שטח המשמש לבעל חיים לאיסוף מזון ולרבייה, ושעליו הוא מגן מפני בעל חיים אחר.

טריפה (Predation) – אינטראקציה בה אורגניזם מסוים ניזון מאורגניזם אחר תוך הריגתו (או לא). הטורף להבדיל מהטפיל אינו חי ליד או בתוך מקור המזון.

ייצור נטו (Net production) – הייצור במערכת אקולוגית לאחר החסרת הפסדי הנשימה.

ייצור ראשוני גולמי (GPP – Gross Primary Production) – סך כל הקיבוע של CO2 בפוטוסינתזה בשטח נתון והמרתו לתרכבות אורגניות, לפני הפחתת ההפסדים בנשימה.

ייצור שניוני (Secondary production) – תוספת הביומסה ביצורים צרכניים.

יצור יחידני (Unitary organism) – יצורים שמתפתחים לצורה סופית מוגדרת מראש. בעיקר פרוקי רגליים וחולייתנים. מנוגד ליצור מודולרי.

יצור מודולרי (Modular organism) – יצור המגדיל את ממדיו על-ידי תוספת של יחידות (מודולות) החוזרות על עצמן. המודולות הן אברים כמו עלים, ענפים ושורשים בצמחים, פוליפים של אלמוגים וכד'. ליצורים מודולריים יש מבנה מסועף, ומודולות יכולות להינתק ולהפוך ליצורים עצמאיים.

יציבות (Stability) –

(א) היכולת של מערכת להתנגד לשינוי או להתאושש במהרה בעקבות הפרעה

(ב) העדר תנודות באוכלוסייה

יצרניות ראשונית (Primary productivity) – קצב איחסון האנרגיה ברקמות היצרנים, מעבר לשימוש בתהליכי הקיום. בא לידי ביטוי בתוספת ביומסה לאורך עונת הייצור.

יצרנים ראשוניים (Primary producers) – אורגניזמים, דוגמת צמחים, המסוגלים באופן ישיר או עקיף לייצר את מזונם ולהזין אחרים.

כושר נשיאה (Carrying capacity) – מספר הפרטים של מין מסוים היכולים להתקיים לאורך זמן בסביבה בעלת משאבים מסוימים. (על-פי-רוב, קצב התמותה שווה בתנאים אלו לקצב הילודה). מסומן באות K, לפי עקומת הגידול הלוגיסטית.

כשירות (Fitness) – התרומה הגנטית של הפרט לאוכלוסיות הדורות הבאים באמצעות ריבוי צאצאיו.

כתם (Patch) – קטע של בית גידול השונה מקטע אחר בתכונותיו האקולוגיות ובהתאמתו לאיכלוס על-ידי אורגניזמים. הפרעות א-ביוטיות וביוטיות תורמות להיווצרות כתמים בבית הגידול.

לא תלוי-צפיפות (גורמים) (Density indepent) – גורמים המשפיעים על גודל אוכלוסיה אך מידת השפעתם אינה תלויה בצפיפות (בעיקר גורמי אקלים וסביבה – בצורת, קרה, שטפונות).

לוגיסטי (Logistic) (עקומה, התפתחות) – דגם של גידול אוכלוסייה ביצורים בעלי דורות רציפים בו קצב הגידול הראשוני מהיר ואחר-כך מתיישר ומתאפס.

מאגר זרעים (Seed bank) – כלל האוכלוסיות של זרעים חיוניים בתרדמה המצויות בקרקע או בקרקעית של מקווה מים.

מאקרואבולוציה (Macroevolution) – תהליכים אבולוציוניים בקנה מידה גדול הכוללים מגמות וקצב של שינויים פילוגנטיים בקבוצות שונות של אורגניזמים.

מאקרופרזיט (Macroparasite) – טפיל שחי בגוף האורגניזם בחללי גוף, בין הרקמות ובין התאים של הפונדקאי אך לא בתוך התאים. ההרחקה חלה על-ידי שחרור יחידות רבייה אל מחוץ לפונדקאי. סירוב תולעים טפיליות, כנים וחלק מהפטריות.

מארג מזון (Food web) – מכלול קשרי ההזנה במערכת אקולוגית; סך כל שרשרות המזון שבהם זורמת אנרגיה מהיצרנים הראשוניים אל הצרכנים השונים והמפרקים, והחיבורים בין שרשרות אלה.

מהלך חיים (Life history) – מסגרת אירועים בחיי אורגניזמים, הנשלטת גנטית, וכוללת גידול, התפתחות, קיום ורבייה.

(ה)מהפכה הירוקה (Green revolution) – התהליך בו שיפרו, במדינות המפותחות, את יבולי החקלאות בעזרת טיפוח זנים מתאימים, דישון, מיכון וחומרי הדברה.

מודל אקולוגי (Ecological model) – שיטה לזיהוי מרכיבי מערכת אקולוגית והשפעתם על תהליכים אקולוגיים הנעזרת במשוואות מתמטיות, בתצוגות גיאומטריות ובתוכנית במחשב, המאפשרים חיזוי של תהליכים על בסיס מידע חלקי קיים והנחות עבודה.

מוטואליזם (Mutualism) – אינטראקציה בין מינים בה השותפים יוצאים נשכרים.

מוטציה (Mutation) – שינוי במבנה המולקולרי של הגנום (DNA) העובר בתורשה.

מונופגי (Monophagous) – יצור הניזון מסוג מסוים בלבד של מזון; יצור מתמחה (ספציאליסט).

מחזור אטמוספרי – מחזור ביו-גיאוכימי שחלק נכבד ממנו מתרחש בפאזה הגאזית של האטמוספירה (לדוגמה, מחזור הפחמן או החנקן).

מיגוון ביולוגי (Biodiversity) – מושג על הכולל בתוכו את כל מדדי השונות בטבע: מיגוון מינים, מיגוון צורות החיים, מיגוון בתי הגידול, מיגוון החברות בטבע, השונות הגנטית התוך-מינית, השונות הגנטית בין פרטים באוכלוסייה וכד'.

מיגוון המינים (Species diversity) – מדד למידת השונות בהרכב המינים בחברה. משקלל את עושר המיניםspecies richeness עם השפע היחסי (relative abundance) והשוויוניות (equitability).

מיון (Classification) – הליכים מתמטיים שלפיהם מגדירים קירבה בין חברות לפי הדמיון בהרכב המינים ואשר משמשים לבניית מערך היארארכי של יחסי קירבה בין חברות.

מין מפתח (Keystone speeces) – מין שמכתיב את תכונת החברה. סילוק של מין מפתח משנה את ההרכב והמבנה של חברות.

מינרל (Mineral) (בהקשר אקולוגי) – חומר אנאורגני הדרוש לתיפקוד נורמלי של רקמות ואברי האורגניזם.

מינרליזציה (Mineralization) – שחרור מינרלים מתוך תרכבות אורגניות בתהליכי פירוק בקרקע על-ידי מיקרואורגניזמים.

מיקוריזה (Mycorrhiza) – קשר שיתוף סימביוטי-מוטואליסטי בין שרשי צמח לבין פטריה.

מיקרו בית גידול (Microhabitat) – (מיקרו אתר, microsite) קטע מצומצם מתוך בית גידול המאוכלס ומנוצל על-ידי אורגניזם אחד. לדוגמה: סדק בסלע המשמש אתר התבססות וגידול למין צמח.

מיקרואבולוציה (Microevolution) – שינויים ברמת הגנום-אלל (הנגרמים על-ידי מוטציה, זרימת חיים, סחיפה גנטית וסלקציה טבעית) והשפעתם ניכרת באוכלוסייה מסוימת.

מיקרואקלים (Microclimate) – אקלים בקנה מידה מקומי, ששונה מהאקלים האזורי בכלל.

מיקרופאראזיט (Microparasite) – טפיל שחי לרוב בתוך תאי הפונדקאי ומתרבה בתוכם. לרוב וירוסים, חיידקים וחד-תאיים.

מפרק (Decomposer) – אורגניזם הטרוטרופי המקבל אנרגיה וחומרי גלם תוך פירוק שרידים, תוצרים או חומרי הפרשה של אורגניזמים אחרים, על-פי-רוב, בקטריות או פטריות. מהווים חלק חשוב במיחזור המינרלים בטבע.

מקדם הגידול הטבוע (r) (Intrinsic capacity of increase) – מדד ליכולת הגדילה הטבעית של אוכלוסייה המצויה בהרכב גילים יציב, ללא מגבלות חיצוניות.

מקדם התחרות (Competition coefficient) – בתחרות בין מינית – המדד הכמותי המבטא את ההשפעה המעכבת של פרט ממין אחד על פרט של מין שני, בהשוואה להשפעה של פרט אחר מאותו מין.

משאב (Resource) – מרכיב בסביבה המנוצל ונצרך על-ידי אורגניזמים.

משוב (Feedback) – מצב בו התוצר של תהליך (הנדסי, כימי) משפיע (מעודד או מווסת) את התהליך עצמו.

משוב חיובי (Positive feedback) – מכניזם הומאוסטטי (ע') הבנוי מתגובת שרשרת שבסיומה תנאי או תהליך בסיסי מסוים מותחל או מוגבר.

משוב שלילי (Negative feedback) – מכניזם הומאוסטטי (ע') בו פעילות מסוימת יוצרת תגובה המקטינה/מפסיקה תהליך או תנאי מסוים.

נדידה (Migration) – תנועה של פרטים או אוכלוסיות שלמות מאזור אחד לאזור אחר.

ניטריפיקציה (Nitrification) – תהליך בו בקטריות החיות בקרקע גורמות ליצירת ניטריט (NO2) כתוצאה מפירוק אמוניה או אמוניום ובהמשכו בקטריות אחרות יוצרות ניטראט (NO3) הזמין לצמחים.

ניצול משאבים דיפרנציאלי (Differential resource utilization) – ניצול של משאבים שונים על-ידי מינים מתחרים, או ניצול אותו משאב על-ידי מינים מתחרים בזמן שונה, במקום שונה ובאופן שונה.

נישה אקולוגית (Ecological niche) – מרחב התנאים הפיזיקליים, כימיים וביולוגיים בהם יכול האורגניזם לחיות, לפעול ולהתרבות.

נישה בסיסית (Fundamental niche) – הטווח המרבי של תנאים אקולוגיים שבו מין יכול להתקיים, בהעדר תחרות וטריפה.

נישה ממשית (Realized niche) – החלק של הנישה הבסיסית התפוס הלכה למעשה בטבע על-ידי האורגניזם, כתוצאה מיחסי גומלין עם מינים אחרים.

נקרומסה (Necromass) – המשקל של אורגניזמים מתים ליחידת שטח קרקע או נפח מים. לעתים נכללים גם החלקים המתים בתוך יצורים חיים – כגון מרכיבי גזע בצמחים, שערות וטפרים בבעלי-חיים וכד'.

סביבה (Environment) – כלל הגורמים שמסביבו של אורגניזמים, המשפיעים עליו לאורך כל חייו.

סובלנות (בסוקצסיה) (Tolerance) – היכולת של צמחים מאוחרים בסוקצסיה להיות אדישים לנוכחות המינים המוקדמים בסוקצסיה ולהשפעותיהם על בית הגידול; היכולת של המינים המאוחרים להתקיים גם לאחר שהמינים המוקדמים דלדלו את בית הגידול ממשאבים.

סוקצסיה (Succession) – תחלופת מינים באתר אקולוגי במהלך הזמן; חילופי חברות בשטח נתון.

סוקצסיה אוטוגנית (Autogenic ) – סוקצסיה המתרחשת כתוצאה מתהליכים פנימיים בחברה, בעקבות הפרעה חיצונית חד-פעמית שנפסקה.

סוקצסיה אלוגנית (Allogenic succession) – סוקצסיה המתרחשת תחת השפעה של הפרעה חיצונית מתמשכת.

סוקצסיה ראשונית (Primary succession) – מהלך התנחלות מינים והתפתחות חברה באתר אקולוגי שלא היה מאוכלס קודם לכן ביצורים חיים.

סוקצסיה שניונית (Secondary succession) – מהלך התפתחות של חברה בעקבות הפרעה, באתר אקולוגי מאוכלס ביצורים חיים, המושפע מהמצאי הביולוגי שקדם להפרעה.

סחיפה גנטית (Genetic drift) – שינויים בשכיחות אללום באוכלוסייה הודות לגורמים אקראיים, ללא השפעה של ברירה טבעית. באה לידי ביטוי בעיקר באוכלוסיות קטנות.

סטוכסטי – מהלך אירועים חסר סד'ר או ארגון קבוע מראש וזאת כתוצאה מהשפעות מקריות או הסתברותיות (ההיפך מדטרמיניסטי).

פרסום

סימביוזה (Symbiosis) –

(א) חיים בצוותא של אורגניזמים אחדים

(ב) מילה נרדפת להדדיות (מוטואליזם) (ע')

(ג) אינטראקציה של מינים שבה השותפים קשורים בקשר אינטימי, קבוע והדוק ביניהם. הקשרים יכולים להיות מוטואליסטיים או פרזיטיים. הגדרה זו אומצה בספר זה.

סימפטרי (Sympatric) – תפוצה גיאוגרפית חופפת של מינים שונים. במקרה של מינים סימפטריים קרובים, מחסומי רבייה מאפשרים את קיומם באותו אזור כמינים נפרדים.

סלקציה ל-K (K-selection) – ברירה לטובת תכונות במהלך החיים של אורגניזמים המקנה יתרון בתנאים של כושר נשיאה ותחרות רבה. מתבטאת לרוב בממדים גדולים, דחייה של הרבייה, הקצאה מעטה יחסית של משאבים לרבייה, יצירת מעט צאצאים גדולים וטיפול בצאצאים.

סלקציה ל-r (r-selection) – ברירה לטובת תכונות מהלך חיים באורגניזמים המקנות עדיפות לכושר רבייה נמרץ, כגון ממדי גוף קטנים, מספר צאצאים רב, הקדמת שלב הרבייה וכדומה. סלקציה זו נעשית לרוב בתנאים של העדר או מיעוט תחרות.

סלקציה מייצבת – תהליך סלקציה בו מועדף הפנוטיפ (או התכונה) השכיחה לעומת השוליים (הפנוטיפ/תכונה השונה ביותר).

סלקציה מייצבת (Balancing selection) – סלקציה העוזרת בייצוב המבנה הגנטי של האוכלוסייה בכך שהיא משמרת את מכלול התכונות השונות.

סלקציה מכוונת (Directional selection) – שינוי בתדירות הופעת תכונה גנטית בכיוון קבוע ומוגדר, על-פי-רוב כתגובה לשינוי בתנאי הסביבה.

סלקציה מפצלת (Disruptive selection) – סלקציה המעדיפה פיצול תכונה ל-2 תכונות הנמצאות בשני השוליים של האוכלוסייה לעומת תכונה מרכזית.

סלקציה עקיפה (Indirect selection) – סיוע של פרט לקרוב גנטי שלו בהישרדות או רבייה ובכך יתרום להעברת חלק מהגנים שלו לדור הבא.

סף אקולוגי (Ecological threshold) – שינוי ברמת החברה או האקוסיסטמה שאינו הדיר (למשל, סחיפת קרקע שגרמה לשינוי בהרכב המינים).

ספציאציה (Speciation) – תהליך יצירת מינים ביולוגיים.

עושר המינים (Species richness) – מספר המינים בשטח מסוים או בחברה.

עיכוב (Inhibition) (בסוקצסיה) – היכולת של הצמחים המוקדמים בסוקצסיה למנוע כניסת מינים מאוחרים לאתר אקולוגי.

עמידות (Resistance) – היכולת של מערכת אקולוגית להימנע משינויים ממצב נתון עקב הפרעה.

עקה (Stress) – תנאים סביבתיים המקטינים את יכולת הצמיחה של אורגניזמים והמונעים ממנו לממש את כל הפוטנציאל הגנטי שלו.

פאקולטטיבי (Facultative) – אינטראקציות שבהן הקשר בין השותפים אינו בלעדי.

פאראפטרי (Parapatric) – תפוצה גיאוגרפית של מינים שאינה מופרדת ואינה חופפת, אלא מצויה במגע.

פארדיגמה (Paradigm) – מערך תפיסות, חוקים ועקרונות הקובעים הוויה תאורטית מדעית בזמן נתון.

פוטוסינתיזה (Photosynthesis) – תהליך בו הופכת אנרגיית אור לאנרגיה כימית (המתבטאת בעיקר כפחמימות) בצמחים.

פולימורפיזם (Polymorphism) – קיום של מספר צורות של אותה תכונה אצל פרטים מאותה אוכלוסייה.

פוליפגי (Polyphagous) – יצור הניזון מטווח רחב של סוגי מזון; יצור כוללני (ג'נרליסט).

פיזור אקראי (Random distribution) – פיזור של פרטים במרחב ללא סדר או דגם. משקף השפעות מקריות.

פיזור מקובץ (Clumped, aggregated distribution) – פיזור אורגניזמים במרחב באופן שהפרטים מצויים בקרבה זה לזה, יותר מהצפוי אילו פיזורם היה אקראי.

פיזור סדיר (Regular, even distribution) – פיזור אורגניזמים במרחב במרחקים קבועים זה מזה, במרחקים העולים על הצפוי בפיזור אקראי.

פילוגנזה (Phylogeny) – יחסים אבולוציוניים בין מינים שתחילתם בתקופה קדומה, והכוללים את ההיסטוריה האבולוציונית מאז.

פירמידה אנרגתית (Energetic pyramide) – ביטוי שצורתו על-פי-רוב פירמידיאלית של המבנה הטרופי של אקוסיסטמה, המבוסס על הירידה בכמות האנרגיה ככל שעולים ברמות הטרופיות (הרבה צמחים, מעט טורפי על).

פלנקטון (Plankton) – יצורים מיקרוסקופיים ברובם, הצפים במים או בעלי כושר שחייה מוגבל.

פנוטיפ – כלל התכונות הנצפות של פרט, הנוצרות כתוצאה מהאינטראקציה בין ההרכב הגנטי (גנוטיפ) ותנאי הסביבה.

פנולוגיה (Phenology) – לימוד התופעות העונתיות ביצורים חיים, בקשר עם תנאי הסובב.

פער (Gap) – אתרים בבית גידול שנפתחים לאיכלוס בעקבות הפרעה בסדר גודל מצומצם. לדוגמה שטח המתפנה בעקבות עקירת עץ בחברת יער לאחר רוח חזקה, שריפה או מחלה.

פרוג'יבור (Frugivore) – יצור הניזון מפירות.

צורת גידול (Growth form) – (צורת חיים, life form) – טיפוס מורפולוגי של צמח, כגון עץ, שיח, עשב וכדומה.

צפיפות (Density) – מספר הפרטים במרחב נתון (מוגדר לפי שטח או נפח).

צרכן (Consumer) – אורגניזם הטרוטרופי (ע') המקבל אנרגיה וחומרי גלם תוך הזנה מרקמות של אורגניזם אחר (צמחוני, טורף, אוכל כל, טפיל, מפרק).

קו-אבולוציה (Coevolution) – אבולוציה משותפת וצמודה של 2 מינים או יותר הנמצאים תחת אינטראקציה, כאשר האחד מתפתח אבולוציונית הוא משפיע בדרך של סלקציה על האבולוציה של השני ולהיפך.

קואבולוציה דיפוזית (Diffuse coevolution) – תהליך של אבולוציה משותפת של מאספים גדולים של מינים. למשל ההתפתחות האבולוציונית של יחסי צמחים וחרקים בהאבקה.

קוהורט (Cohort) – קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה.

קומנסליזם (Commensalism) – יחסי גומלין שבהם יצור אחד משפיע לטובה על משנהו, אך תגובתו לנוכחותו של האחר היא ניטרלית.

קונברגנציה (Convergence) – התכנסות אקולוגית – דמיון בחלקי הגוף (מורפולוגיה) או בהתנהגות בין מינים שאין ביניהם כל קשר סיסטמטי/אבולוציוני; הופעת תכונות דומות באורגניזמים החיים באזורים גיאוגרפיים שונים, אך דומים בתנאי הסביבה.

קיבוע חנקן (Nitrogen fixation) – תהליך בו בקטריות יוצרות אמוניה מחנקן גזי.

קיום בצוותא (Coexistence) – הימצאות שני מינים או יותר בבית גידול מסוים כתוצאה מאי יכולתם לדחוק בתחרות אחד את השני.

קלימקס (Climax) – חברה יציבה לאורך זמן תחת תנאים אקולוגיים מסוימים; סיומו של תהליך הסוקצסיה (ע').

קרניבוריה (Carnivory) – אכילת בשר, טריפה שבה הטורף ניזון מאכילת בעלי-חיים אחרים.

רודרלי (Ruderal) – צמחים שתפוצתם קשורה להשפעת הפרעות האדם. במובן הרחב – צמחים מותאמים לקיום בתנאי הפרעה.

רמה טרופית (Trophic level) – עמדה בתוך שרשרת המזון המבטאת את יחסי ההזנה של האורגניזמים באותה רמה – יצרנים, צרכנים ראשוניים, צרכנים משניים וכד'.

רמט (Ramet) – פרט הנוצר ברבייה וגטטיבית מתוך פרט הורה ומגיע לעצמאות תיפקודית. הגנוטיפים של כל הרמטים זהים זה לזה והם זהים גנטית להוריהם. נפוץ בצמחים ובחלק מחסרי החוליות.

רצף (Continuum) – מפל בתכונות הסביבה או שינויים הדרגתיים במרחב בהרכב של חברה.

שוויוניות (Equitability, evenness) – מידת השוויון בשפע היחסי של מינים שונים בחברה. השוויוניות המרבית היא כאשר לכל המינים בחברה יש שפע יחסי זהה (מספר פרטים, ביומסה או כל מדד שפע אחר).

שחרור מתחרות (Competitive release) – הגדלת הנישה והרחבת התפוצה של מין בהעדר תחרות מצד מינים מתחרים אחרים.

שיווי משקל (Equilibrium) – בהקשר האקולוגי: מצב יציב של אוכלוסיות וחברות, שאליו יש נטייה להגיע בעקבות הפרעות.

שיווי משקל אקולוגי (Ecologial equilibrium) – מצב בו מרכיבי האקוסיסטמה שומרים על תכונות כמותיות (גודל אוכלוסייה, הרכב מינים בחברה, רמת מינרלים) לאורך זמן.

שיחור מזון אופטימלי (Optimal foraging) – הנטייה המיוחסת לבעלי-חיים לחפש ולצרוך מזון בצורה יעילה באופן שקליטת המזון תהיה מרבית מול השקעת אנרגיה מינימלית בחיפושו ובאופן השגתו.

שלטון (Dominance) – תכונה של חברה שבה מין אחד או אחדים ישנם ערכי צפיפות, ביומסה, כיסוי שטח וכדומה העולים על כל המינים האחרים ובכך יש להם השפעה ובקרה על תכונות החברה.

שפע (Abundance) – מושג המתאר את השכיחות, המספר, או הממדים של פרטים ממין נתון, כל אחד בנפרד או כולם גם יחד.

שרשרת מזון (Food chain) – תאור הרצף והקשר של מעברי מזון ואנרגיה בין יצורים חיים (מי אוכל את מי).

תאוריה (Theory) – מערך היפותיזות (ע') שעברו מבחן ואישוש והנותן הסבר מקיף לתופעות.

תגובה מספרית (Numerical response) – שינוי בגודל אוכלוסייה של טורפים בתגובה לשינוי בצפיפות הנטרפים.

תגובה פונקציונלית (Functional response) – הקשר בין צריכת הנטרף על-ידי טורפים לבין צפיפות הנטרפים.

תחרות (Competition) – אינטראקציה בין פרטים מאותו מין או ממינים שונים המנצלים משאב משותף, המוליכה לפגיעה בחלק מהשותפים לאינטראקציה או בכולם, בדרך של ניצול (ע') או הפרעה (ע').

תחרות בין-מינית (Interspecific competition) – תחרות בין פרטים השייכים למינים שונים.

תחרות של הפרעה (Interference competition) – אינטראקציה בה אורגניזם אחד מגביל או מונע את הגישה של השני למשאב המשותף ובכך פוגע בו.

תחרות של ניצול (Exploitation competition) – לפרטים מתחרים מאותו מין או ממינים שונים יש דרישה לאותו משאב והם נבדלים ביניהם בקצב או יעילות הניצול. הזוכה בתחרות מנצל את המשאב מהר/יעיל/מוקדם יותר.

תחרות תוך-מינית (Intraspecific competition) – תחרות בין פרטים השייכים לאותו מין.

תלוי-צפיפות (גורמים) (Density dependent) – גורמים המשפיעים על גידול האוכלוסייה של אורגניזמים ומידת השפעתם תלויה בצפיפות האוכלוסייה (למשל, טריפה, טפילות, מחלות, תחרות).

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות eladyanai

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לניוזלטר

כדי להיות תמיד מעודכנים