מים נט פורטל מקצועי למים.
הוועדה לזכויות האדם של האו"ם הכירה בכך שלכל אדם זכות יסוד לקבלת מי שתייה בנגישות ובאיכות טובה. לפני כחודש פורסמו נתוני מחקר בנושא זמינות מים באיכות מי שתייה בעולם. מסקנות המחקר הצביעו על כך שכ- 436 מיליון בני אדם סובלים ממחסור של מים זמינים וממחסור במים הראויים לשתייה.
חשוב לדעת ! מי השתייה בישראל בטוחים וראויים לשתייה בכל מקום.
פרסום
זה אינו טריוויאלי ואף יותר מכך, חשוב שנדע ונבין, איך אנחנו הצרכנים לא נרע את איכות המים שלנו בביתנו, בגבולות הנכס.
על פי חוק, המים במדינת ישראל הם בבעלות המדינה. רשות המים היא האחראית למתן הקצאות מים לשימושים השונים, אולם הגוף האחראי לפיקוח ולבקרה על איכות מי השתייה ואיכות מי הנופש(איכות המים בבריכות שחייה ובריכות זרמים, נחלים, מקוואות וכדומה) בישראל הוא המערך הארצי לבריאות הסביבה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.
אז איך בישראל מי השתייה טובים כל כך ואין בעיה לשתות מי ברז?
הסיבה המרכזית היא הרגולציה, אשר מקפידה שבמדינת ישראל המים יהיו ראויים לשתיה. בכל הקשור ליחסי הגומלין בין האדם לסביבה, משרד הבריאות הוא שומר הסף שלנו, פועל ומוודא כי כל ספקי המים מבצעים את תפקידם ושאיכויות המים עומדים בדרישות המחמירות של התקנים הישראליים.
אז איך בעצם הרגולציה הישראלית שומרת עלינו? כיצד אנחנו יכולים לדעת שאיכות מי השתייה ומי הנופש תקינים?
ראשית, חשוב לדעת שכל המים נבדקים כל הזמן, מהטיפה הראשונה שנשאבה ועד הטיפה הראשונה העוברת מידי ספק המים שלנו אל הבית שלנו. כלומר, אם נעקוב אחר טיפת המים נוכל לראות כי היא נדגמת מספר פעמים, במתקן ההפקה (מקור המים), דרך מערכת ההולכה הראשית ובמערכות של ספק המים שלנו עד מים המים שלנו.
הבדיקות המבוצעות הן בדיקות מקיפות מאוד של למעלה מ- 150 פרמטרים כימיים שונים ובדיקות מיקרוביאליות. בנוסף, ברשת ההולכה(בקווים המובילים את המים אל ביתנו) בודקים גם מתכות שעשויות למצוא את דרכן למים ממבנה הצנרת עצמו.
מה קורה, אם כן, לטיפת המים שלנו כאשר היא עוברת את מד המים של הבית שלנו?
ככלל אנחנו מכירים כי מד המים הוא הנקודה שבה אנחנו מתחשבנים עם ספק המים שלנו על כמות המים שצרכנו ובהתאם משלמים את חשבונות המים. חשוב להבין כעת כי נקודה זו היא גם נקודת העברת האחריות על איכות המים מידי ספק המים שלנו, לידינו הצרכנים או לידי חברות אחזקת המבנים שתפקידן לתחזק באופן תברואי את המתקנים.
זאת אומרת שמהרגע שטיפת המים שעברה בקרה שוטפת במרחב הציבורי, חוצה את מד המים, כאן יש לנו תפקיד חשוב להמשיך ולשמר את איכותה. אז מהם הכללים שחשוב לנו להכיר כדי להמשיך ולשמור על איכות המים?
יש להכיר, לנו הצרכנים יש זכות, אחת לשנה להזמין את ספק המים שלנו לבצע בדיקה בברז המטבח שלנו לוודא שאיכות המים בצנרת הפרטית תקינה. אומנם עלות הבדיקה חלה עלינו הצרכנים אולם הנושא מפוקח ומוקפד, כולל תעריפי הבדיקות. היות ותהליך הדיגום והבדיקות מפוקח גם כן, נכון יהיה שהגופים המכירים את דרישות הרגולציה, יבצעו עבורנו את הדיגום וישנעו את הבדיקות למעבדה וגם יפענחו את תוצאות הבדיקה, זוהי זכות שנקבעו בתקנות בריאות העם וככל שעולה חשש שמשהו אינו כשורה, מומלץ מאוד להשתמש בכלי זה שנועד לסייע לנו הצרכנים.
למרות כל המתואר, עדיין נשמעות לא אחת טענות בקרב ציבור הצרכנים החוששים לשתות מים, בין השאר מחשש לאיכותם וטעמם. ממה נובע החשש?
אנשים מתלוננים על טעם וריח של המים. יש להבין כי במערכת אספקת המים הארצית זורמים מים ממקורות שונים (מים מותפלים, מים עיליים, מי קידוחים) . כאשר חל שינוי במקורות המים, מורגש הטעם השונה שאינו מצביע על איכות המים. אגב, קירור המים הרבה פעמים פותר את בעיית הריח והטעם שכאמור הינם אורגנולפטיים(מדדים אסתטיים: טעם/צבע/ריח/מראה).
לעניין קשיות של המים, כתמים לבנים על הקרמיקה או משקעים לבנים בקומקום. במים שאנו שותים יש סידן ומגנזיום שהם גורמי הקשיות במים והם גם מינרל חשוב לבריאותנו(לצורך חיזוק ההבנה, במתקני ההתפלה מחזירים למים את הסידן ופועלים להחזרת המגנזיום, זאת בשל חשיבות המינרלים הללו להרכב המים ולבריאותנו)
לכן כאשר אנחנו בוחרים לטפל במים בתחום הנכס הפרטי שלנו חשוב ראשית להבין שמתקני הטיפול השונים המפורסמים ברשתות ובאמצעי התקשורת ההמוניים הם מתקנים שתפקידם לשפר את המרקם של המים ולא את האיכות הבסיסית של המים שכן המים המגיעים אלינו הם באיכות מי שתייה. כאשר החלטנו להתקין מתקן ביתי יש להקפיד על מספר כללים חשובים כדי שלא נרע את איכות המים בתחום הבית הפרטי שלנו, בעצמנו.
לדוגמא, כאשר בחרנו להתקין אמצעי להפחתת קשיות המים, משמעות הדבר שאנו פועלים ומפחיתים את ריכוזם של המינרלים החשובים לבריאותנו. הקשיות שוקעת כאשר אנחנו מחממים את המים ולכן עדיף להתקין לפני מכשירי חשמל שאינם לשתייה, לדוגמא מדיח כלים או מכונת כביסה וגם ניתן על זרם המים לכיוון הדוד. באופן אישי, התקנת מתקנים להפחתת קשיות בכניסה הראשית של הבית פחות מומלצת. ובכל מקרה, ככל שבחרנו לעשות כן, יש לוודא כי המכשירים עומדים בדרישות התקינה הישראלית. כמו כן, התקנת מכשירי או מתקני מי קר בייתים, טרם רכישת המתקנים יש לוודא כי המתקנים מחויבים לעמוד בדרישות תקנים ישראליים.
כאן יודגש כי ברגע שהחלטנו להתקין מכשירים ביתיים כל דרישות התחזוקה המפורטות על ידי היצרן, מחייבות אותנו שכן בסיס הדרישות לשמור עלינו הצרכנים להימנע מלפגוע באיכות המים שאנו שותים אחרי המתקנים.
ככל שבודקים בקפידה את המתקנים השונים המפורסמים, כך נמנע מהתקנת אמצעים שאינם מבטיחים בסופו של דבר את איכות המים שאנו שותים. בסוף מסמך זה, תפורט רשימת התקנים הישראליים החשובים לנושא מתקני טיהור ביתיים.
פרסום
לעניין מאגרי המים בתחום המבנים, רבי הקומות, מאגרי מי שתייה מחויבים בתחזוקה שוטפת. יש להכיר את וועד הבית או החברה המתחזקת, חשוב לקיים מולם הידברות ולוודא כי הם מבצעים הלכה למעשה את חובתם לניקוי וחיטוי של מאגרי מי השתייה על ידי קבלן מוסמך בתדירות של אחת לשנה. בסיום החיטוי קיימת חובה לבצע בדיקה מיקרוביאלית.
בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של הרעה באיכות המים בתחום בנייני המגורים בשל תחזוקה לא נאותה. ככל שנבין את הרגישות, ככל שנהיה מעורבים, כך יפחתו התקלות שניתן לשלוט בהן.
לסיום אציין כי תוצאות בדיקות איכות המים המבוצעות במערכות המים השונות עד גבול הנכס הפרטי, יכול כל צרכן לראות ולהתרשם באתר "המים שלי" , https://www.gov.il/he/service/water-quality-monitoring-system המתעדכן ברמה יומית.
ת"י 5438 – מתייחס לכימיקלים הבאים במגע עם מי שתייה (לדוגמא מתקני ריכוך המים).
ת"י 1505 – מתייחס למתקני טיהור ביתיים
ת"י 5452 – מתייחס צנרת, אביזרי צנרת, איטום מאגרים.
כולם נועדו להבטיח שהכימיקלים שאנו שותים והצנרת ואביזרי הצנרת דרכם המים זורמים, לא יפגעו בנו הצרכנים.
לנושא מי הנופש, טיפים בטור הדעה הבא …..(-😊
אורלי סרוסי-יועצת ומנהלת בית ספר אורלי בסביבה להכשרה מקצועית
בתחום מי שתייה מי נופש מי שפכים וקולחין
