עבר בקריאה ראשונה בכנסת תיקון החוק שיבטיח כי פסולת הבניין תמוחזר באתרים מורשים ולא תושלך בשטחים הפתוחים

המשרד להגנת הסביבה שם קץ להשלכות הפיראטיות של פסולת בניין בישראל: עבר בקריאה ראשונה בכנסת תיקון החוק שיבטיח כי פסולת הבניין תמוחזר באתרים מורשים ולא תושלך בשטחים הפתוחים

• השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים הפכה למכת מדינה. פסולת זו מושלכת בצידי הדרכים,  בעמקים ובשטחים הפתוחים והיא פוגעת בבריאות שלנו, בטבע שלנו – ומי שמשלם על  טיפול בהררי פסולת הבטון הפיראטית בצדי הדרך הוא הציבור. חוק פסולת בניין הוא מהפכה של ממש, אחת מהמהפכות הסביבתיות החשובות ביותר בשנים האחרונות. כבר שנים רבות מנסים ארגונים סביבתיים והמשרד להגנת הסביבה לקדם את הצעת החוק, ולצערי התהליך הזה היה תקוע תקופה ארוכה בגלל מורכבות הנושא ואינטרסים שונים. 

"מהרגע שנכנסתי לתפקידי כשר להגנת הסביבה, שמתי לעצמי את קידום החוק כאחת מהמטרות המרכזיות – ואני שמח שהכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה את החוק. אני מקווה שוועדת הפנים תכין את החוק החשוב הזה לאישור בקריאות השנייה והשלישית במהירות האפשרית. אני מודה למשרדי האוצר והפנים, ולחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, על תמיכתם בקידום הצעת החוק – חוק שיחזיר את הנוף הטבעי של השטחים הפתוחים"

• מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "ב-15 השנים האחרונות מנסים לקדם בישראל חוק פסולת בניין – ללא הצלחה. השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, הצליח להעביר היום בכנסת תיקון לחוק שיוביל להצלחה חסרת תקדים בנושא שהוא אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל"

לא פעם אזרחים שומרי חוק מבצעים שיפוץ או בנייה, מתקשרים עם קבלן חוקי, מוודאים כי הפסולת תגיע ליעדה באתרי המיחזור ואפילו מקבלים מסמכים רשמיים כי כך יהיה. אך הקבלן או מי מטעמו בוחר בדרך הזולה יותר של שפיכת פסולת הבניין בשטחים הפתוחים. התוצאה: מפגע פסולת הבניין הוא מכת מדינה.

הצעת תיקון החוק לשמירת הניקיון (תשע"ט- 2018) של המשרד להגנת הסביבה להסדרת הטיפול בפסולת בניין ומניעת השלכתה ברשות הרבים, שאושרה היום (ב') בקריאה ראשונה בכנסת, תגרום לכך שהכסף שהציבור ישלם יגיע ליעדו, לאתרים המורשים – בדרך למיגור התופעה של השלכות פיראטיות.

בישראל מיוצרים כ 4-6  מיליון טון פסולת בנייה בשנה. הטיפול המיטבי והסביבתי ביותר בפסולת הבנייה הוא מיחזור ושימוש חוזר בחומרי הגלם המצויים בפסולת זו. מיחזור החומרים מאפשר צמצום כריית משאבי טבע ומחצבים, חיסכון בעלויות היצור, חיסכון בהובלת חומרים ומונע מפגעים היכולים להיווצר כתוצאה מהפסולת.

אלא שחלק ניכר מפסולת הבניין המיוצרת בישראל מושלך בשטחים פתוחים באופן בלתי חוקי, ולא מגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. השלכות אלו יוצרות מפגעים סביבתיים רבים כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה יכולה להגיע ל כ-100 מיליון שקל בשנה.

כיום, שרשרת הטיפול בפסולת הבנייה אינה מוסדרת מבחינה רגולטורית, עובדה המנוצלת על-ידי גורמים עבריינים לגריפת רווחים בלתי חוקיים על חשבון הציבור והמדינה. תיקון החוק מגדיר את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין, וקובע את התפקידים, הסמכויות והחובות של כל אחד מהם.

המטרה העיקרית בחקיקה שעברה היום בקריאה ראשונה בכנסת היא להבטיח את הגעת פסולת הבניין אל האתרים המורשים שבהם מתבצעים טיפול ומיחזור סביבתיים, ובכך לצמצם באופן ניכר את הפגיעה בשטחים הפתוחים.

פרסום

החידושים בתיקון לחוק:

• תהיה חובת התקשרות ישירה של יצרן הפסולת עם אתר טיפול ומיחזור מורשה בלבד לצורך הצבת כלי אצירה, הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה.
• אצירת פסולת הבנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלים רשומים שיוצבו על פי נוהל אשר ייקבע על ידי הרשות המקומית ואשר תפקח על הצבתם.
• כלי האצירה יפונו על-ידי מתקנים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבניין באמצעות מובילים מטעמם.
• המשרד להגנת הסביבה יקבע את הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה, ויפקח על בעלי הרישיון.
• המשרד אף יהיה רשאי לקבוע תנאים למעקב ובקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה.
• הרשות המקומית הרשות המקומית תקיים מכרז לבחירת אתרים הרשאים לפנות ולטפל בפסולת בנייה בשטחן ותיידע את התושבים בדבר האתר הזוכה, והתושבים יתקשרו ישירות איתו וישלמו לו בצורה ישירה. כך המכרז יוריד את מחירי ההובלה והטיפול; יקטין את התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת; ויגדיל את יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה.
• במידה ועדיין יהיו רשויות מקומיות ללא מכרז, המשרד להגנת הסביבה יבצע את המכרז ויידע את התושבים בדבר אתר הטיפול האחראי לפינוי.

היתרונות בהצעת החוק :

• צמצום משמעותי בפגיעה הסביבתית כתוצאה מהשלכת פסולת הבניין בשטחים הפתוחים.
• צמצום האינטרס הכלכלי להשליך את פסולת הבניין בשטחים פתוחים, והבטחת הגעת הפסולת אל האתרים המורשים לטיפול ולמיחזור.
• הבטחת אספקת הפסולת אל האתרים מורשים באופן רציף וסדיר ובכך העלאת אחוזי המחזור והשימוש החוזר בחומרים אלו.
• מתן כלים לפיקוח, מעקב ובקרה אחר תנועת הפסולת במרחב.
• השגת יעדי מחזור ושליטה במעגל חיי חומרי הגלם הגלומים בפסולת הבניין כמשאב חוזר – מקור זמין וארוך טווח לענף הבנייה והסלילה וכתוצאה מכך הקטנת כריית חומרי גלם ופגיעה בטבע ובסביבה.
• איכות השירות לאזרח: עבודה מול גורם יחיד לקבל כל השירות בטיפול בפסולת הבניין.