מים נט פורטל מקצועי למים.
פרסום
|
· בשנת 2014 הסתכמו כמויות הפסולת שנוצרו בענפי התעשייה והחשמל בכ-3.4 מיליון טונות, ירידה של 4% לעומת 2012. הפסולת שנוצרה מכילה פסולת יבשה[1] שהסתכמהה בכ-1.9 מיליון טונות, כ-1.3 מיליון טונות פסולת מעורבת[2] וכ-0.22 מיליון טונות פסולת מסוכנת. · כמויות הפסולת שמוחזרו בתעשייה בשנת 2014 הסתכמו בכ-2.6 מיליון טונות שהם 76% מכלל הפסולת שנוצרה בענפי התעשייה והחשמל, בדומה לשנת 2012. · שרפת תוצרי נפט וגז טבעי גורמת לפליטת מזהמי אוויר ובכללם גפרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן. בין השנים 2012 ל-2014 חלה הירידה משמעותית בפליטות של מזהמים אלה, המיוחסת בעיקר למעבר לשימוש בגז טבעי. o בשנת 2014 נפלטו כ-5,000 טונות גפרית דו-חמצנית, לעומת כ-27 אלפי טונות ב-2012. הפליטות נוצרו בעיקר בענפים: ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (29%), ייצור כימיקלים ותרופות (25%), ייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (14%) וכרייה וחציבה (9%). o בשנת 2014 נפלטו כ-35 אלפי טונות תחמוצות חנקן, לעומת כ-43 אלפי טונות ב-2012. הפליטות ב-2014 התרכזו בענפים: אספקת חשמל (73%) וייצור קוֹק ומוצרי נפט (9%). · בשנת 2014 הסתכמו כמויות המים שנצרכו בענפי התעשייה בכ-97 מיליון מטרים מעוקבים (מ"ק) וכמויות השפכים שנוצרו הסתכמו בכ-43 מיליון מ"ק. · כמות הפסולת התעשייתית לנפש בתעשייה (סדר C) בישראל עמדה על 267 ק"ג לנפש בשנת 2014, עלייה של 5% משנת 2012. ממוצע האיחוד האירופי עמד על 503 ק"ג לנפש. · כמות הפסולת המיוצרת ליחידת תוצר גולמי בשנת 2014 עמדה על 77 טונות למיליון אירו, עלייה של כ-12% משנת 2012. ממוצע האיחוד האירופי עמד על 130 טונות למיליון אירו. |
על סקר פסולת ושפכים בענפי התעשייה והחשמל, 2014
סקר פסולת ושפכים בענפי התעשייה והחשמל נערך בפעם השלישית בישראל ומטרתו לבחון את השפעתה של התעשייה על הסביבה בהיבטים של ייצור פסולת, שפכים ופליטות של מזהמי אוויר.
הסקר מיועד לספק תמונה על כמויות הפסולת התעשייתית ודרכי הטיפול בה, כמויות צריכת מים, ייצור שפכים וכמויות הדלקים והחשמל שנצרכו בענפי התעשייה והחשמל וכמויות מזהמי האוויר שנפלטו כתוצאה מצריכת אנרגיה.
הסקר נערך בקרב מדגם המונה כ-800 חברות מענפי התעשייה והחשמל המעסיקות יותר מ-10 משרות שכיר ואשר היו פעילות בשנת 2014. כל זאת ועוד בפרסום "סביבה בענפי התעשייה והחשמל, 2014" שייצא לאור בקרוב בסדרת פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פסולת
בשנת 2014 הסתכמו כמויות הפסולת שנוצרו בענפי התעשייה והחשמל בכ-3.4 מיליון טונות (ירידה של 4% לעומת 2012). מרבית הפסולת שנוצרה היא פסולת יבשה שהסתכמה בכ-1.9 מיליון טונות, (מתוכם 1.1 מיליון טונות אפר פחם – אפר הנוצר בתהליך שריפת הפחם בענף החשמל). עוד נוצרו בתעשייה, כ- 1.3 מיליון טונות פסולת מעורבת וכ-0.2 מיליון טונות פסולת מסוכנת. לעומת שנת 2012 בפסולת היבשה חלה ירידה של כ-17%, בפסולת המעורבת חלה עלייה של כ- 13% ובפסולת המסוכנת חלה עלייה של כ- 6%.
לוח א – כמויות פסולת בתעשייה לפי סוג הפסולת (טונות), 2012 ו-2014
| 2012 | 2014 | |
| סך הכל | 3,522,275 | 3,387,901 |
| פסולת מעורבת | 1,148,661 | 1,319,375 |
| פסולת מסוכנת | 160,440 | 171,179 |
| פסולת יבשה | 2,213,174 | 1,897,348 |
מקורם של 67% מכלל הפסולת הנוצרת בענפי התעשייה והחשמל בענפי הכלכלה הבאים: ענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) (ענף 35, 35%) וענף כרייה וחציבה הכולל את נתוני ענף מינרלים אל-מתכתיים (ענפים 9-5, 23, 22%), שבהם רובה המוחלט של הפסולת היא פסולת יבשה וענפי ייצור מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק (ענפים 12-10, 11%) שבהם רובה המוחלט של הפסולת היא פסולת מעורבת.
תרשים 1 – כמויות פסולת שנוצרה בענפי התעשייה והחשמל, לפי ענף כלכלי ראשי 2014
בחינת סוגי הפסולות הנוצרות בתעשייה לפי ענף מעלה כי פסולת מעורבת נוצרת בכל ענפי התעשייה והחשמל, ואילו פסולת יבשה ופסולת מסוכנת מתרכזות בענפי כלכלה מסוימים.
מקורם של 57% מכלל הפסולת המעורבת בשלושה ענפי הכלכלה הבאים: ייצור מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק – 371,936 טונות (ענפים 12-10, 28%), ייצור נייר ומוצריו – 209,834 טונות (ענף 17, 16%) וייצור מכונות וציוד – 177,736 טונות (ענף 28,, 13%). בהשוואה לשנת 2012 ענפים אלו היוו כ-50% מכלל הפסולת המעורבת.
מהשוואה לנתוני 2012[3] עולה כי בפסולת המעורבת חל גידול של כ-15% שנוצר בעיקר בענף ייצור מכונות וציוד עקב פעולות פינוי חד-פעמיות של מתכות למחזור בענף זה. ענפים נוספים שתרמו לעלייה בכמות הפסולת המעורבת הם: ייצור טקסטיל, מוצרי הלבשהה (כ-70%) וייצור רהיטים (כ-66%). מנגד חלה ירידה בכמות הפסולת בענפי הייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, ייצור ציוד חשמלי (39%-) והדפסה ושכפול של חומר תקשורתי מוקלט (31%-).
97% מכלל הפסולת היבשה נוצרה בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) (ענף 35, 61%) וענפי הכרייה וחציבה וייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ענפים 9-5, 23, 36%). בדומה לשנת 2012 שבה 95%% מכלל הפסולת היבשה התרכזה בענפים אלו.
מקורם של 76% מכלל הפסולת המסוכנת בתעשייה בענפי הכלכלה הבאים: ייצור כימיקלים ותרופות – 68,536 טונות (ענפים 21-20, 40%), תעשיית מתכות בסיסיות – 35,690 טונות (ענף 24, 21%) וייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי – 25,899 טונותת (ענפים 27-26, 15%).
בהשוואה לשנת 2012 ענף ייצור כימיקלים ותרופות היווה כ-34% מסך הפסולת המסוכנת, ענף תעשיית מתכות בסיסיות כ- 15%, וענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי כ-17% מסך הפסולת המסוכנת.
אופן הטיפול בפסולת
בסקר נערכה הבחנה בין שני סוגי טיפול בפסולת: הטמנה ומחזור, המהווים את סוגי הטיפול העיקריים בארץ בטיפול בפסולת מעורבת, מסוכנת ויבשה.
אחוז המִחזור הגבוה ביותר נמצא בפסולת יבשה 91%, בפסולת המעורבת אחוז המחזור היה 62% ובפסולת המסוכנת – 26%.
בהשוואה לנתוני 2012 לא חל שינוי ניכר באחוז המחזור של הפסולת היבשה והמסוכנת, בפסולת המעורבת חל גידול של כ-12%.
תרשים 2 – כמויות פסולת (באלפי טונות) שנשלחו למחזור ואחוזי מחזור,
לפי סוג פסולת 2012, 2014
בענפי הכלכלה הבאים יותר מ-50% מסך הפסולת שנוצרה פונתה למחזור: אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) (ענף 35), ייצור מכונות וציוד (ענף 28), כרייה וחציבה וייצור מוצרים מינרלים אל-מתכתיים (ענפים 9-5, 23), הדפסה ושכפול (ענף 18), תעשיית מתכות בסיסיות (ענף 24), ייצור מוצרי מתכת בהרכבה (ענף 25), וייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10).
בענף החשמל בשנת 2014 מוחזרו כ-1.1 מיליון טונות אפר פחם (אפר הנוצר בתהליך שרפת הפחם).
בין השנים 2012 ל-2014 חל גידול בכמויות המחזור של פלסטיק (כ-25%), נייר וקרטון (כ-5%). הגידול במחזור מתכות ברזליות ואל-ברזליות נובע מפעולות פינוי חד-פעמיות של מתכות למחזור ב-2014. בכלל התעשייה והחשמל מוחזרו בשנת 2014 כ-113 אלף טונות קרטון, כ-70 אלף טונות נייר, כ-42 אלף טונות פלסטיק וכ-342 אלף טונות מתכות.
תרשים 3 – כמויות הפסולת שפונתה למחזור, לפי סוגי פסולת נבחרים, 2012 ו-2014
הפסולת המיוצרת נאספת ע"י שלושה גורמים – קבלן חיצוני, פינוי עצמי ורשות מקומית. הגורם המפנה הנפוץ ביותר הנו הקבלן החיצוני אשר מפנה כ-80% מהפסולת בתעשייה.
תרשים 4 – כמויות ייצור פסולת לפי גורם מפנה, 2014
צריכת אנרגיה, פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר
במסגרת הסקר נבחנה צריכת האנרגיה (דלקים וחשמל) וחושבו פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר נבחרים משרפת הדלקים הבאים – גז טבעי ותוצרי נפט: מזוט (כבד וקל), סולר (לתעשייה ולתחבורה) גז פחמימני מעובה, בנזין וקרוסין. יש לציין שקיימים דלקים נוספים שנעשה בהם שימוש נרחב בתעשייה, אשר לא נכללו בסקר זה (כגון פחם).
בין השנים 2012 ל-2014 חל שינוי בתמהיל הדלקים, בעיקר בענף ייצור החשמל, עקב זמינותו של גז טבעי והפחתת השימוש במזוט ובסולר.
במסגרת הסקר נבחנה צריכת החשמל לפי ענף כלכלי. סך הצריכה בענפי התעשייה והחשמל בשנת 2014 הסתכמה ב-13,620 מילוני קוט"ש שהם כ-24%[4] מכלל צריכת החשמל בישראל. ענפי הכלכלה שבהם צריכת החשמל הגבוהה ביותר הם: ייצור מוצרי נפטט מזוקק, וייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 19–21, 24%), כרייה וחציבה וייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ענפים 5–9,, 23, 17%), אספקת חשמל (לצריכה עצמית) (ענף 35, 16%), ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 10–12, 9%) וייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי (ענפים 26–27, 9%).
תרשים 5 – צריכת חשמל לפי ענף כלכלי ראשי, 2014
* מטעמי סודיות, נתוני ענף הכרייה והחציבה כוללים גם את נתוני ענף ייצור מוצרים על בסיס מינרליים אל-מתכתיים
מזהמי אוויר נבחרים
בשנת 2014 נפלטו כ-5,000 טונות גפרית דו-חמצנית משרפת דלקים (בתהליכי ייצור) ירידה ניכרת לעומת 2012 (כ-27,000 טונות) המיוחסת בעיקר למעבר בשימוש בגז טבעי. כ-86% מהפליטות נוצרו בענפים: ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 10–12,, 29%), ייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 20–21, 25%) ייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ענף 23, 14%), כרייה וחציבה (ענפים 5–9, 9%) ותעשיות מתכות בסיסיות (ענף 24, 6%).
בשנת 2014 נפלטו כ-39,000 טונות תחמוצות חנקן משרפת דלקים (בתהליכי ייצור) לעומת 43,000 טונות ב-2012. גם ירידה זו בפליטות מיוחסת בעיקר למעבר לשימוש בגז טבעי. כ-82% מהפליטות מתרכזות בענפים: אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אווירר (קירור) (ענף 35, 73%) וייצור מוצרי נפט מזוקק (ענף 19, 9%).
לוח ב – פליטות של תחמוצות חנקן וגפרית דו-חמצנית לפי ענף כלכלי ראשי (בתהליכי ייצור), 2014
טונות
| ענף כלכלי ראשי | גפרית דו-חמצנית | תחמוצות חנקן |
| סה"כ – כרייה וחציבה, תעשייה ואספקת חשמל | 5,089 | 38,591 |
| אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור( | 76 | 28,038 |
| ייצור קוֹק ומוצרי נפט גולמי מזוקק | 12 | 3,569 |
| ייצור כימיקלים ותרופות | 1,256 | 1,908 |
| כרייה וחציבה | 463 | 1,899 |
| ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק | *1,495 | 985 * |
| ייצור נייר ומוצריו | 157 | 664 |
| ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים | 691 | 562 |
| תעשיית מתכות בסיסיות | 330 | 226 |
| ייצור מוצרי מתכת בהרכבה | ** | 171 |
| ייצור טקסטיל, מוצרי הלבשה | ** | 104 * |
| ענפים אחרים | 609 | 466 |
* נתונים בעלי טעות דגימה גבוהה. ראו פרק הגדרות והסברים – מהימנות הנתונים
** נתונים בעלי טעות דגימה גבוהה מאוד. ראו פרק הגדרות והסברים – מהימנות הנתונים
בהתבסס על כמויות הדלקים שנצרכו, חושבו גם פליטות גזי חממה משרפת דלקים בתעשייה. אלה כוללים את הגזים: פחמן דו-חמצני (CO2) , מתאן (CH4) וחנקן תת-חמצני (N2O).[5]
כ-92% מהפליטות של גזי החממה שצוינו לעיל משרפת הדלקים בתהליכי ייצור ובתחבורה, נוצרו בענפי התעשייה הבאים: 70% מהפליטות נוצרו בענף אספקת חשמל (ענף 35), 9% בענף ייצור מוצרי נפט מזוקק (ענף 19), 5% בענפים ייצור כימיקלים ותרופות ( ענפים 20–21), 5% בענפי הכרייה והחציבה (ענפים 5–9) ו-3% בענפי ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 10–12).
לוח ג – פליטות גזי חממה (טונות במונחי GWP),5 לפי ענף כלכלי ראשי, 2014
| ענף כלכלי ראשי | פליטות גזי חממה |
| סה"כ – כרייה וחציבה, תעשייה ואספקת חשמל | 14,924 |
| אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) | 10,481 |
| ייצור קוֹק ומוצרי נפט גולמי מזוקק | 1,332 |
| ייצור כימיקלים ותרופות | 766 |
| כרייה וחציבה | 735 |
| ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק | 450 |
| ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים | 284 |
| ייצור נייר ומוצריו | 257 |
| ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי | 165 |
| ייצור מוצרי מתכת בהרכבה | 110 |
| ייצור מוצרי גומי ופלסטיק | 93 |
| תעשיית מתכות בסיסיות | 90 |
| ענפים אחרים | 161 |
צריכת מים וייצור שפכים
בשנת 2014 הסתכמו כמויות צריכת המים בענפי הכרייה והחציבה, התעשייה והחשמל בכ-97 מיליון מטרים מעוקבים (מ"ק), כמויות ייצור השפכים הסתכמו בכ-43 מיליון מ"ק.
67% מכלל צריכת המים בתעשייה מרוכזים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ייצור כימיקלים ותרופות – כ-30 מיליון מ"ק (ענפים 21-20, 31%), ייצור מוצרי מזון משקאות ומוצרי טבק – כ-20 מיליון מ"ק (ענפים 12-10, 20%) וענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) – כ-15 מיליון מ"ק (ענף 35, 16%).
תרשים 6 – כמויות צריכת המים, לפי ענף כלכלי ראשי, 2014
61% מכלל ייצור השפכים בתעשייה מרוכזים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ייצור מוצרי מזון משקאות ומוצרי טבק – כ-12 מיליון מ"ק (ענפים 12-10, 29%), ייצור כימיקלים ותרופות – כ-8 מיליון מ"ק (ענפים 21-20, 19%) וייצור קוֹק ומוצרי נפט גולמי מזוקק – כ-5 מיליון מ"ק (ענף 19, 13%).
תרשים 7 – כמויות ייצור השפכים, לפי ענף כלכלי ראשי, 2014
השוואות בין-לאומיות
בשנת 2014, עמדה כמות הפסולת התעשייתית לנפש בתעשייה (סדר C) בישראל על 267 ק"ג לנפש (עלייה של כ-5% בכמות הפסולת לנפש לעומת 2012), ערכים דומים קיימים בהונגריה ופורטוגל. לעומת זאת, בפולין ובהולנד הערכים הם פי שלושה לעומת ישראל. ממוצע האיחוד האירופי גבוה יותר מהערך בישראל, ועמד על 503 ק"ג לנפש.
יצוין כי השוואה זו אינה לוקחת בחשבון את המאפיינים השונים של ענפי התעשייה בכל מדינה.
תרשים 8 – פסולת מיוצרת לנפש בתעשייה (סדר C) בישראל ובמדינות נבחרות באיחוד האירופי,
2014
על מנת לתת ביטוי גם לאופייה השונה של התעשייה בכל מדינה נערכה השוואה של כמות פסולת מיוצרת ליחידת תוצר גולמי בתעשייה (סדר C).
בשנת 2014 מדינת ישראל ייצרה כ-77 טונות פסולת לכל מיליון אירו תוצר גולמי בתעשייה (סדר C) (עלייה של כ-12% לעומת 2012), ערך הנמוך מרוב מדינות האיחוד האירופי המוצגות למעט דנמרק והממלכה המאוחדת. ערכים דומים נמצאו בשוודיה ובאירלנד. לעומת זאת, הערכים בפולין ובפינלנד גבוהים פי שישה ופי חמישה בהתאמה מאשר בישראל. ממוצע האיחוד האירופי גבוה יותר מהערך בישראל, ועומד על 130 טונות למיליון אירו.
פרסום
תרשים 9 – כמות פסולת מיוצרת ליחידת תוצר גולמי בתעשייה (סדר C)
בישראל ובמדינות נבחרות באיחוד האירופי 2014
נספח – ענפי הכלכלה המופיעים בהודעה עפ"י הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011, בהוצאת הלמ"ס
| ענף כלכלי | סמל |
| כרייה וחציבה | סדר B(09-05) |
| תעשייה וחרושת | סדר C |
| ייצור מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק | 12-10 |
| ייצור טקסטיל ומוצרי הלבשה | 14-13 |
| ייצור ועיבוד של מוצרי עור ושל אביזרים נלווים | 15 |
| ייצור מוצרי עץ ומוצרי עץ ושעם, פרט לרהיטים; ייצור מוצרי קש ומוצרים מחומרי קליעה | 16 |
| ייצור נייר ומוצריו | 17 |
| הדפסה ושכפול של חומר תקשורתי מוקלט | 18 |
| ייצור קוֹק ומוצרי נפט גולמי מזוקק | 19 |
| ייצור כימיקלים ומוצריהם, ייצור תרופות קונבנציונליות ותרופות הומאופתיות | 21-20 |
| ייצור מוצרי גומי ופלסטיק | 22 |
| ייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים | 23 |
| תעשיית מתכות בסיסיות | 24 |
| ייצור מוצרי מתכת בהרכבה, פרט למכונות ולציוד | 25 |
| ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, ייצור ציוד חשמלי | 27-26 |
| ייצור מכונות וציוד לנמ"א | 28 |
| ייצור כלי רכב מנועיים ונגררים, ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים | 30-29 |
| ייצור רהיטים | 31 |
| ענפי ייצור אחרים, תיקון, תחזוקה והתקנה של מכונות וציוד | 33-32 |
| אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור( | סדר D (35) |
הגדרות והסברים
סוגי פסולת
פסולת מסוכנת – פסולת המכילה רעלים, מזהמים, חומרים רדיואקטיביים וחומרים דליקים. בשל כך היא מהווה סיכון ממשי או פוטנציאלי לבריאותם של בני האדם, לאורגניזמים חיים ולסביבה.
פסולת יבשה – פסולת הנוצרת בפעילות בנייה, הריסה והקמת תשתיות ומכילה פסולת עפר ושאריות חומרי בניין. היא אינה מכילה חומרים מסוכנים.
פסולת מעורבת – פסולת הנוצרת מפעילות ביתית, מסחרית או תעשייתית ומכילה שאריות מזון, אריזות, פסולת מתהליכי ייצור וגזם. היא אינה מכילה חומרים מסוכנים.
שיטות הטיפול בפסולת
מִחזור – ניצול פסולת כחומר גלם בתהליכי ייצור וצריכה. לדוגמה, התכה של גרוטאות ברזל והמרתן למוצרי ברזל חדשים.
הטמנה – הטמנת הפסולת בקרקע בצורה בלתי מבוקרת או מבוקרת, בהתאם לדרישות סניטריות, סביבתיות או בטיחותיות. פסולת מפונה להטמנה במישרין לאתרי הטמנה או דרך תחנות מעבר, שמהן היא מועברת לאתרי הטמנה.
אתרי טיפול בפסולת
מפעל מִחזור – מפעל שהוקם כדי לטפל בפסולת הניתנת למִחזור.
פסולת למִחזור כוללת את החומרים הבאים: פלסטיק, נייר, שמן, פסולת בניין, חומר אורגני, גזם קצוץ, מתכות ועוד.
גזי חממה
"גז חממה" – גז שנוצר בצורה טבעית או עקב פעילות אנושית. גזי חממה גורמים לאפקט החממה ולהתחממות הגלובלית. גז חממה כולל: פחמן דו-חמצני, חנקן תת-חמצני, מתאן, אוזון, גפרית שש-פלואורית, פחמנים הידרופלואורים, פחמנים רב-פלואורים וגזיםם אחרים.
"אפקט החממה" – תהליך שבו גזי חממה קולטים ביעילות קרינה אינפרה-אדומה הנפלטת מפני כדור הארץ, מגזים הנמצאים באטמוספרה ומעננים. הקרינה האינפרה-אדומה הופכת לחום, והוא גורם להתחממות האטמוספרה.
"התחממות גלובלית" – עלייה בטמפרטורה הקרובה לפני כדור הארץ. בעבר הרחוק אירעו שינויים בטמפרטורת כדור הארץ בעקבות תהליכים טבעיים. המונח התחממות גלובלית מתאר את ההתחממות הצפויה כתוצאה מעלייה בפליטות של גזי חממה, מעשה ידיי אדם, המגבירות את אפקט החממה וגורמות לשינויי אקלים ברמה העולמית.
מהימנות הנתונים
הנתונים המוצגים הם אומדנים המבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים לטעויות שונות.
כדי להזהיר את הקורא משימוש באומדנים החשופים לטעויות דגימה גבוהות, אומדנים עם טעויות דגימה יחסיות בין 15% ל-30% מסומנים בכוכבית (*) ואומדנים עם טעויות דגימה הגדולות מ -30% לא פורסמו ומסומנות בשתי כוכביות (**) .
[1] פסולת יבשה היא פסולת הנוצרת בפעילות בנייה והריסה, פסולת עפר ופסולת שאינה מכילה חומרים אורגניים.
[2] פסולת מעורבת היא פסולת המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן.
[3] המידע והנתונים שהתקבלו בסקר פסולת ושפכים בענפי התעשייה והחשמל, 2014 אפשרו לעדכן את נתוני סקר פסולת ושפכים בענפי התעשייה והחשמל, 20122.
[4] סך צריכת החשמל ב 2014 עמד על 57,527 מילוני קוט"ש (לוח 21.3 ייצור חשמל ואספקת חשמל, בנתונים השנתיים).
[5] על מנת לאפשר השוואה בין גזים ומקורות הפליטה השונים מתבצעת המרה של הגזים השונים לערכים בני השוואה. לצורך כך נעשה שימוש במקדם פוטנציאל התחממות גלובלית Global Warming Potential – (GWP) לתקופה של 100 שנים. לכל גז נקבעע ערך GWP, כאשר הבסיס להשוואה הוא הערך של פחמן דו-חמצני שהוגדר כ-1. ככל שה-GWP גדול יותר כך השפעתו של הגז על ההתחממות הגלובלית גדולה יותר. מקדם ה-GWP של מתאן הוא 21 ושל חנקן תת-חמצני הוא 310.
