דף הבית / מאמרים ומחקרים / נערכים לתום זיכיון ים המלח
ים המלח. צילום איילת אורון

נערכים לתום זיכיון ים המלח

אינדקס חברות וספקים

המשרד להגנת הסביבה נערך לתום זיכיון ים המלח ולקביעת מדיניות ארוכת טווח לאגן הצפוני: ערך בחינת חלופות מחודשת להקמת מובל ימים, וכן פועל להסדיר תשתיות ומפגעים בשטח הזיכיון טרם פקיעתו ב-2030

פרסום

 

היום (ג') ייערך כנס משותף של המשרד להגנת הסביבה, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מגילות ומכון מכון מחקר ים המלח, למרגלות הגן הלאומי מצדה; בכנס תוצג היערכות המשרד להגנת הסביבה לתום זיכיון ים המלח; המשרד מוביל יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, צוותי עבודה מקצועיים להיערכות לתום הזיכיון במסגרתה נבחנת אסדרתם של התשתיות התעשייתיות בשטח הזיכיון והטיפול במפגעים שנוצרו בו, וזאת בטרם פקיעת הזיכיון. בנוסף יציג המשרד, יחד עם רשות המים, בחינת חלופות עדכנית להקמת מובל ימים להאטת קצב ירידת המפלס

 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אגן ים המלח הוא נכס עולמי ולאומי ייחודי ויש לפעול לצמצום הפגיעה בערכי הטבע באזור ולהנגשתם לציבור. אנו קוראים להקמת מובל ימים לטובת האטת קצב ירידת המפלס. זהו אמנם פרויקט ארוך טווח, אך יש לקבל החלטה בנושא בהקדם האפשרי. הקמת מובל בשילוב עם מתקן התפלה תביא תועלת למשק המים האזורי ותאפשר לחזק שיתוף הפעולה עם ממלכת ירדן בעתיד לבוא. בטווח המיידי, יש לפעול להנגיש את ארץ הבולענים שלחופי האגן הצפוני ומצרי לינץ לציבור הרחב ולשמר את ערכי הטבע והנוף הייחודיים באגן ים המלח. בעבודה שביצענו, בחנו בכל חלופה את האפשרות למקסם את התועלות האפשרויות מהפרויקט על מנת להגדיל את הכדאיות של המיזם – כולל תועלות מהתפלת המים, תרומת מתקן התפלה ליתירות במשק המים, ייצור אנרגיה הידרואלקטרית, שימוש במים לטובת המסת המלח הקצור והזרמתו חזרה לאגן הצפוני ותחליף לקידוחי מי תהום מליחים. "תום זיכיון ים המלח הוא ב-2030, אבל נדרשת היערכות כבר עכשיו. אנו פועלים במשותף עם החשב הכללי במשרד האוצר להטמיע במכרז העתידי את התנאים הסביבתיים הנדרשים מהזכיין שיבחר. בנוסף, בהתאם להמלצות ועדת נווה, ועל מנת להבטיח טיפול נאות בתשתיות ובמפגעים במרחב שטח הזיכיון, המשרד להגנת הסביבה פועל על מנת להסדיר תשתיות ולטפל במפגעים במרחב זיכיון ים-המלח, על מנת להבטיח צמצום ומניעת סיכונים לסביבה ולציבור בהווה ולקראת חידוש הזיכיון. אני רוצה להודות לגורמי המקצוע במשרד שמובילים את העבודה, ולראשי המועצות תמר ומגילות על העבודה המשותפת"

 

ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר: "אנו מצויים בתקופה מורכבת של מלחמה וציפייה להחזרתם במהרה של כל החטופים אך במקביל מוטלת עלינו החובה לעסוק בעתידו של ים המלח למען הדורות הבאים, וזוהי המהות של הכנס. מועצה אזורית תמר מברכת על שיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועל טיפול השרה והצוות המקצועי בנושא התייבשות ים המלח, לצד חיבור הנושא לחוק הזיכיון של מפעלי ים המלח. אפעל ואתמוך כדי שתעלה ותתקבל החלטת ממשלה בדבר מחויבות המדינה לעצירת נסיגת ים המלח"

 

אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות: "לאורך השנים אנחנו שומעים הרבה על נסיגת הים, הגורמים לנסיגת הים, האשמה בנסיגת הים. זה נושא חשוב והוא בנפשנו. כתושבי האזור, החווים ביום-יום את תוצאותיה של נסיגת הים, המאבק לשימור הים טבוע בכל צעד והחלטה המתקבלת במרחב שלנו.

יחד עם זה, אני מבקש לשים את הדגש על ההשפעות של אותה הנסיגה על חיי התושבים באזור.

חשוב לזכור וללמוד כיצד יחד, נוכל לגייס את נושא ההצלה והשמירה על ים המלח, כמשאב לטובת פיתוח כלכלי, תיירותי, חקלאי ודמוגרפי  עבור תושבי האזור כולו. הכנס הזה כמו קודמיו, מסייע בידנו בקידום הרעיונות הללו. אני מבקש להודות לשותפים שלנו בקיום הכנס ובמאבק למען ים המלח"

 

המשרד להגנת הסביבה, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מגילות ומכון מחקר ים המלח יערכו היום (ג') כנס בנושא עתיד ים המלח במכון המחקר, למרגלות הגן הלאומי מצדה. הכנס יתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן; מנכ"ל המשרד, גיא סמט; ראש מועצה אזורית תמר, ניר ונגר; ראש מועצה אזורית מגילות, אריה כהן; וישתתפו בו נציגי ממשלה, נציגי המועצות האזוריות, חוקרי המכון הגיאולוגי ונציגי ארגונים סביבתיים. בכנס יציגו נציגי המשרד להגנת ונציגי החשב הכללי במשרד האוצר את היערכותם לתום זיכיון ים המלח.

 

בין השאר בכנס יוצג ניתוח חלופות עדכני להקמת מובל ימים. ניתוח החלופות נערך במשותף על ידי המשרד להגנת הסביבה, השירות ההידרולוגי ברשות המים, על בסיס מחקרי המכון הגיאולוגי, וכלל בחינה הנדסית, כלכלית וסביבתית של 13 חלופות שונות לתוואי הולכה של מובל ימים. במסגרת זו, נבחנה הובלה של מי ים או מי רכז ממתקן התפלה ונבדקו תועלות אפשריות נוספות מהקמת המובל. מניתוח החלופות עולה, כי קיימת עדיפות לשילוב המובל עם מתקן התפלה גדול לטובת השגת יתרון לגודל ותועלות למשק המים האזורי בשיתוף פעולה אפשרי עם ממלכת ירדן. הפרויקט מיועד להפעלה בשנת 2045 ויביא להאטה משמעותית בקצב ירידת המפלס. כמו-כן, במהלך הכנס יוצג מתווה ההיערכות של המשרד לתום הזיכיון, ובכלל זה הפעילות ביחס לתשתיות ולמפגעים בשטח הזיכיון. בנוסף יציג המכון הגיאולוגי מתווה להנגשה של "ארץ הבולענים" שלחופי ים המלח ובמיצרי לינץ לציבור הרחב.

 

1. בחינת חלופות מחודשת להקמת מובל ימים להאטת קצב ירידת מפלס ים המלח

 

במהלך העשורים האחרונים השתנה אגן ים המלח לבלי הכר בשל התערבות מסיבית של מדינות האזור: ניצול מקורות המים שזרמו אל הים, סכירת נחלי הירדן, הירמוך, היבוק והארנון וכן תנופה ניכרת בשאיבה למפעלי האשלג, בירדן ובישראל. פעולות אלה גרמו לירידה חסרת תקדים של מפלס הים שירד בכ-40 מטר משנות ה-80 של המאה ה-20. הנסיגה המהירה של מפלס ים המלח, בקצב של כ-1.15 מטר לשנה, מיוחסת לגירעון הידרולוגי שנתי של כ- 700 מיליון קוב. לירידת המפלס המהירה השפעות סביבתיות רבות כגון התחתרות נחלים ופגיעה בתשתיות לאורך חוף האגן הצפוני, יצירת מרחבי בולענים המהווים סכנה בטיחותית, חשיפה של מישורים בוציים על קרקעית האגם שנחשפת ועוד. המצב הנוכחי והתחזיות לעתיד מקנים לים המלח דימוי של אזור מוכה אסון ומקשים על ההתנהלות היום-יומית באזור.

 

חלק מהגירעון ההידרולוגי מיוחס לשאיבת מים מהאגן הצפוני לטובת מפעלי האשלג הישראליים והירדניים. חלקם של המפעלים בגירעון המים העכשווי נאמד בכ-300 מיליון קוב בשנה, התורמים לירידת המפלס כחצי מטר בשנה. חלקם של המפעלים הישראלים בירידת המפלס הוא כ-25-27 ס"מ לשנה.

 

בנוסף, בתהליך האידוי של המפעלים, שוקעת בבריכות האגן הדרומי שכבת מלחי לוואי בעובי של כ-0.2 מטרים בשנה. שקיעת המלח בקרקעית גרמה לעליית מפלס פני המים עד כדי סכנה להצפה ולפגיעה בתשתיות. במסגרת הסכם קציר המלח נדרש הזכיין מטעם המדינה לקצור את מלחי הלוואי ולייצב את מפלס המים באגן הדרומי.

 

החל משנת 2027 מידי שנה צפויים להיקצר כ-20 מיליון טונות (כ-15 מיליון מ"ק) של מלח מבריכות האידוי והם מיועדים להטבעה חזרה באגן הצפוני. זיכיון המפעלים עתיד להסתיים בשנת 2030 והמדינה נערכת לפרסום מכרז לבחירת זכיין חדש.

 

על רקע זה הוקם על פי החלטת ממשלה מס' 3742 צוות בין משרדי לגיבוש מדיניות ארוכת טווח לאזור האגן הצפוני של ים המלח אשר נדרש להתייחס לשאלת מפלס ים המלח. הצוות, אשר התבסס בעבודתו בין היתר על מחקרי המכון הגיאולוגי, פרסם טיוטת מסמך מדיניות כולל המלצות לממשלה לפני כשנתיים. בהתאם להמלצות ועדת נווה נערכים משרדי הממשלה לתום הזיכיון. על רקע זה, ערך המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות המים והמכון הגיאולוגי את בחינת החלופות המחודשת להקמת המובל. מסקנות הבחינה המלאות עתידות להתפרסם במסגרת הדוח המלא לקביעת מדיניות ארוכת טווח לים-המלח.

 


במסגרת זו, הוחלט לבחון מחדש אפשרות להקמת מובל הימים אשר תועלותיו האפשריות הן האטת קצב ירידת המפלס, שיתוף פעולה אזורי, התפלת מים, המסת המלח הקצור והזרמתו אל האגן הצפוני, ייצור חשמל הידרואלקטרי, ותועלות אפשריות נוספות למשק הישראלי והאזורי. על פי הערכות הפעלת המיזם תתאפשר רק בטווח של כעשרים שנה לכל המוקדם, בשנת 2045.

 

בהתבסס על מחקרים של המכון הגיאולוגי הוגדר כי נפח ההזרמה המקסימלי אשר ניתן להזרמה אל ים המלח בשלב ראשון הוא עד 400 מלמ"ש מי תמלחת המהווים מעט יותר ממחצית מהגירעון ההידרולוגי. זאת, על מנת למנוע שיכוב של מי האגן הצפוני העלול לגרום לתופעות לא רצויות כגון הלבנת מי המים בשל שקיעת גבס או פריחה של מיקרו-אצות בפני ים המלח. בשל מגבלה זו לא ניתן להזרים בשלב ראשון די מים כדי לייצב את קצב המפלס ואין ודאות בשאלה האם ניתן יהיה לייצבו בעתיד או רק להאט את קצב ירידת המפלס.

 

במסגרת העבודה נבחנו מחדש ארבע תוואי הולכה המוכרים גם מעבודות עבר:

  • חלופת עמקים צפוניים: דרך מפרץ חיפה – פרוזדור עמקים יזרעאל-חרוד-בית שאן-בקעת הירדן והאגן הצפוני.
  • חלופה דרומית א': אשקלון- יתיר- האגן הדרומי, תוך חציית אקוויפר ירת"ן בחלקו הפעיל.
  • חלופה דרומית ב': אשקלון-רמת חובב- האגן הדרומי תוך חציית אקוויפר ירת"ן בחלקו המליח שבבסיס האקוויפר.
  • חלופת הים האדום: אשר נבחנה במסגרת פרויקטRed-Dead שלא בא לכדי מימוש ונבחנה מחדש בעבודה זו בצידה הישראלי של הערבה.

 

חלופות ההובלה נבחנו בטכניקות סניקה ומנהור (C&C- Cut & Cover), בשילוב הקמת מתקן התפלה באגן ים המלח סמוך לגבול ישראל-ירדן ושימוש בתמלחת לצורך המסת המלח הקצור. הקמת מתקן ההתפלה מאפשרת הזרמה של 670 מלמ"ש בצנרת ההולכה ובכך מגדילה את פוטנציאל ייצור האנרגיה. העבודה מציגה ניתוח ודירוג רב משתני של כל אחת מהחלופות השונות למול העלות והתועלות הכלכלית של הפרויקט. בכל חלופה נבחנה האפשרות למקסם את התועלות האפשרויות מהפרויקט על מנת להגדיל את הכדאיות של המיזם. כך נבחנה תועלות מהתפלת המים, תרומת מתקן התפלה ליתירות במשק המים,  ייצור אנרגיה הידרואלקטרית, שימוש במים לטובת המסת המלח הקצור והזרמתו חזרה לאגן הצפוני ותחליף לקידוחי מי תהום מליחים.

 

ככלל עלויות הקמת המובל בחלופות של הזרמת 400 מיליון קוב נעות בין 6-9 מיליארד שקל. בחלופת של הקמת מובל להזרמת 670 מיליון קוב בתוספת מתקן התפלה העלויות נעות בין 11-17 מיליארד שקל אולם מאפשרות יצירת הכנסות ממכירת המים המותפלים. העלות בכל אחת מהחלופות משתנה כתלות בתוואי החלופה הגיאוגרפי ובשיטת ההולכה שתיבחר.

 

 

פרסום

בדיקת החלופות נעשתה על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חברת DHV-Med ובסיוע חברת אדן, ארנון רוזן ומומחים בין-לאומיים נוספים, והיא הרחיבה על עבודות קודמות שנעשו בנושא.

 

2. הסדרת תשתיות וטיפול במפגעים בשטח הזיכיון כחלק מההיערכות לתום תקופת הזיכיון הנוכחית

 

בהתאם להמלצות ועדת ששינסקי השנייה ולהחלטת ממשלה 2219, הוקם צוות לבחינת פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח (הידוע גם כוועדת נווה). בהתאם להמלצות ועדת נווה, נערכים בימים אלו משרדי הממשלה לתום הזיכיון, בהובלה של החשכ"ל.

 

במרחב ים המלח מאות תשתיות תעשייתיות, אשר מהוות חלק פעיל ושוטף בתהליך הפקת המינרלים, כולל בריכות אידוי, תחנות שאיבה, קידוחי הפקה, קווי הולכת תמלחת, תעלות הזנה והזרמה, מסועים, אתרי פסולת, מערומים תפעוליים, אתרי כרייה וחציבה, תשתיות דלק, תחנת כוח ועוד.

 

הפקת המינרלים מתחילה דרך בריכות האידוי והאגירה, שאליהן מוזרמים מים מהאגן הצפוני של ים המלח באמצעות תחנות שאיבה ותעלות המזרימות מים בנפח של מאות מיליוני קוב בשנה לבריכות האידוי באגן הדרומי. בריכות אלו נתמכות ומתוחזקות על ידי סוללות עפר המורכבות חומר ואדי – שנכרה ונחצב מהאזורים הסמוכים. כמו כן, הפעילות התעשייתית מייצרת מערומים של חומר טפל (כגון מלח, בוצה מלחית), תוצרי לוואי מתהליך ההפקה אשר אינם בעלי ערך כלכלי, וזרמי פסולת מסוגים שונים אשר אוחסנו בעבר בנקודות שונות בתחום הזיכיון.

 

פעילויות אלו בעלות פוטנציאל השפעה על הסביבה ולכן חשוב כי יאוסדרו כנדרש כחלק מההיערכות לתום הזיכיון ובמסגרת הזיכיון החדש . בנוסף, בשטח המפעלים וסביבתם הצטברו במהלך השנים מפגעים סביבתיים ואקולוגיים שונים שחלקם תוצאה ישירה של הפעילות התעשייתית המתבצעת במסגרת הזיכיון, בעיקר באגן הדרומי של ים המלח.

 

כיום הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח מאוסדרת בין השאר באמצעות היתר פליטה בהתאם לחוק אוויר נקי; היתר רעלים בהתאם לחוק החומרים המסוכנים; היתר הזרמה לים בהתאם לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים; תנאים ברישיון עסק בהתאם לחוק רישוי עסקי היתרי בנייה בהתאם לחוק התכנון והבנייה; ורישיונות הפקה בהתאם לחוק המים. כמו-כן, למשרדים נתונות סמכויות מכוח חקיקה ותקנות, שחלים בין היתר על מתקני ייצור אנרגיה, קווי דלק, בריכות אידוי ופעילויות נוספות. באמצעות כלים אסדרתיים אלו נקבעו תנאים שונים לפעילויות התעשייתיות במרחב.

 

על פי רוב הדרישות הרגולטוריות הקיימות במסגרת רישוי עסקים, היתר הפליטה והיתרי רעלים ניתנו רק לשטחי המפעלים עצמם. אולם, מכיוון שבעל הזיכיון מפעיל תשתיות תעשייתיות גם מחוץ לשטחי המפעלים (לדוגמה, בריכות אידוי, תעלת ההזנה ותחנת השאיבה) המשרד להגנת הסביבה ורגולטורים נוספים נדרשים להסדיר בכלים האסדרתיים העומדים לרשותם גם את פעילויות הזכיין האחרות. במהלך הכנס יציגו נציגי המשרד להגנת הסביבה מיפוי שנערך לתשתיות ולמפגעים בשטח הזיכיון וסטטוס אסדרתם.

 

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר. כמו כן אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לניוזלטר

כדי להיות תמיד מעודכנים