דף הבית / חדשות מים ואיכות סביבה / מצב שונית האלמוגים באילת ממשיך להתדרדר

מצב שונית האלמוגים באילת ממשיך להתדרדר

אינדקס חברות וספקים

אתמול (ג`) צוין בכנס חגיגי 20 שנה להקמתה של תכנית הניטור הלאומי במפרץ אילת. עידית סילמן: "מצב שונית האלמוגים באילת ממשיך להתדרדר"

בכנס הציגו מומחי המשרד להגנת הסביבה והמכון הבין- אוניברסיטאי באילת ממצאים מדאיגים שנאספו על פני שני עשורי מחקר בדגש על המגמות העיקריות, ובהן: התחממות מי הים בקצב של כ-3 מעלות ל-100 שנה, אובדן כ-20% מכיסוי האלמוגים בסערת חורך 2020, והיכחדותם של אוכלוסיית הקיפודים במפרץ.

המשרד להגנת הסביבה והמכון הבין אוניברסיטאי באילת ציינו (ג`) בכנס חגיגי 20 שנה להקמתה של תוכנית הניטור הלאומי במפרץ אילת במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.

פרסום

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: "יש להפחית לחצים מהים באילת ומשונית האלמוגים בפרט. נושא שימור וניטור הים הוא קריטי בסביבה רגישה וייחודית זו ועל כן אני רואה חשיבות רבה להמשיך ולקדם שימור אלמוגים בראייה אזורית ובינלאומית, דבר המהווה כלי של שיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון ובניית הקומה הבאה יחד עם המדינות השכנות בראייה סביבתית. זו המשימה שאותה אני שמה לנגד עיני. בעוד שבעולם שוניות האלמוגים הולכות ונעלמות, השונית באילת מצליחה להחזיק מעמד. ייתכן שבעתיד תישאר השונית באילת לאחת השוניות הבודדות בעולם. אך לא לעולם חוסן: אירועי מזג אויר קיצוני, דוגמת סערת חורף 2020, התפרצות מחלות בדגים והיעלמות קיפודי הים מעידים על רגישות של השונית. הניטור הלאומי במפרץ אילת הוא אחד הכלים החשובים ביותר המשמשים את המשרד להגנת הסביבה לצורך גיבוש מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ממצאי הניטור מלווים את עבודת המשרד בכל פעילותו במפרץ אילת, והניטור הלאומי ימשיך להוות אמצעי חשוב במאבק לשמירה על שונית האלמוגים כך שגם הדורות הבאים יזכו להנות מיופייה של מערכת אקולוגית ייחודית זו".

בכנס הוצגו ממצאי המחקר שנאספו על פני שני עשורים בדגש על המגמות העיקריות, ובהן: התחממות מי הים בקצב של כ-3 מעלות ל-100 שנה, קצב מהיר יותר מקצב התחממות האוקיאנוסים בדו"ח ה-IPCC, אובדן של כ-20% מכיסוי האלמוגים החיים בשונית שנגרם בעקבות סערת חורך 2020, וכן לאחר מספר שנים בהן נראתה מגמת ירידה בכמות קיפודי הים במפרץ, לאחרונה תועדה מחלה שייתכן וחיסלה כמעט לגמרי את אוכלוסיית הקיפודים במפרץ. לקיפודי הים תפקיד חשוב בלשמור על שיווי המשקל האקולוגי בים, שכן הם אוכלים את האצות שמתחרות עם האלמוגים הצעירים על מקומות התיישבות בשונית.


צילום: המשרד להגנת הסביבה

בשנת 2003 הוחלט על הקמתה של התוכנית הלאומית לניטור מצב הסביבה הימית במפרץ אילת. הניטור, ממומן מכספי הקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה, ומבוצע על ידי צוות מדענים ייעודי היושב במכון הבין-אוניברסיטאי באילת. התוכנית כוללת מדידות של פרמטרים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים בים, ובניגוד למחקר רגיל המתבצע בתקופת זמן מוגבלת, הניטור הלאומי נפרס על פני תקופת זמן ממושכת המאפשרת איסוף מידע, נתונים וניתוח מגמות לאורך זמן.

אחת המסקנות שעלו בעקבות המאבק להוצאת כלובי הדגים באילת היתה שקבלת ההחלטות לגבי פיתוח הסביבה הימית והחופית באילת צריכה להישען על מידע מדעי נרחב ועדכני, שנאסף באחריות המדינה.

ממצאי הניטור מסייעים למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים לא רק בניהול השוטף, אלא גם בניהול אירועים חריגים. בקיץ 2017 סייע הניטור בזיהוי הסיבה לתמותת דגי השונית, כשקבע שמדובר בהתפרצות מחלה כתוצאה מהתחממות מהירה של מי הים, תוך מתן מענה מהיר שקטע את שרשרת ההדבקה. בנוסף, אפשר הניטור להעריך את מידת הנזק שנגרם לשונית בעקבות סערת החורף החריגה שפקדה את חופי העיר בשנת 2020.

הידע שהצטבר במהלך 20 שנות הניטור הלאומי משמש את המשרד לקבלת החלטות בשלל נושאים, כמו תכנון, קביעת הנחיות ומגבלות לפיתוח וניהול ההזרמות של שפכי מפעלים אל הים. כך, ממצאי הניטור שימשו את צוות המדענים המיוחד שהוקם לצורך קביעת ערך סף לחנקן המוזרם לים.

פרסום


ניטור במפרץ אילת. צילום: המשרד להגנת הסביבה

בנוסף לכנס באילת, קיימו השבוע המשרד והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל בשיתוף המרכז הארצי להצלת צבי ים, כנס מסכם לתוכנית EcAp-MED III, (התוכנית האזורית שאותה מרכז ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP), בנושא ניטור הפסולת הימית בישראל.

בכנס הוצגו לראשונה נתונים ממחקר שבוצע עבור תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, במסגרת קול קורא מדעי של לשכת המדענית הראשית במשרד. במחקר על מקורות פסולת הפלסטיק הימית בחופי ישראל, של החוקרת ד"ר גליה פסטרנק, נמצא כי פלסטיק היווה 88% מהפסולת בחופי הים התיכון, בהשוואה 90% ב-2012. תוצאות המחקר הראו כי המצב בחופי אילת מעט טוב יותר, ושם אחוז הפלסטיק מסך הפסולת עמד על 81% מהפסולת.

עוד נמצא כי הפסולת ממקור ימי מהווה 16% מכלל הפסולת וישנה ירידה קלה בכמות הפסולת ממקור ימי מדרום לצפון. מקור הפסולת היבשתית הוא בעיקר נופשים בחוף, עם תרומה מסוימת של פסולת מנחלים או נקזים לאחר אירוע גשם.


היד האדום. צילום: המשרד להגנת הסביבה

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר. כמו כן אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לניוזלטר

כדי להיות תמיד מעודכנים