דף הבית / מאמרים ומחקרים / ניהול משאבי מים כושל -מים שהיו יכולים להגיע לצרכנים נעלמים בדרך והנהרות מזוהמים

ניהול משאבי מים כושל -מים שהיו יכולים להגיע לצרכנים נעלמים בדרך והנהרות מזוהמים

מאת

שני מחקרים נפרדים הוכיחו שוב בדבר השערוריה של ניהול משאבי המים במדינות רבות בעולם, כאשר ניהול נכון יכול לספק מים לאוכלוסיה הגדלה

זיהום נהר. צילום: סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב (EPA) מתוך ויקיפדיה

פרסום

זיהום נהר. צילום: סוכנות הגנת הסביבה בארה”ב (EPA) מתוך ויקיפדיה

מי-תהום

לפני זמן רב הצגתי את בעיית המים בעולמנו. במשך השנים מתיחסים הידרולוגים ואנשי סביבה לשימוש הבזבזני באחד המשאבים היותר חשוב וחיוני לעולם כולו… ולאנושות, עכשיו מתפרסם סקר שמראה איך השימוש הבזבזני מדלדל את מאגרי מי-התהום (שכבות נושאות מים – אקוויפר) בעולם כולו ומעמיד את קיומם של מילארדי אנשים בסכנה.

הסקר מראה כי : השימוש במי תהום בעולם כולו הוכפל בעשורים האחרונים, על פי המחקר שבראשו עמד מרק בלרקנס מאונ’ אוטריכת (הולנד) Marc Blerkens / Netherlands’ Utrecht University השימוש במי-תהום הופך לבזבזני בעיקר בגלל שיטות הובלה, מים דולפים ממובילי מים בכמויות עצומות, מים מתאדים (בדרך) בין הבארות לצרכנים, מים נשפכים לשווא בהשקיה בזבזנית, כמובן שהמערכת העולמית סגורה ולכן כמויות המים המבוזבזות מגיעות לאוקינוסים, לדברי החוקר הכמויות כה גדולות עד שהן גורמות ל… 25% מעלית מפלס הימים.

השימוש העולמי במים הוא כ-55 טריליון מ”ק, הצפי הוא כי עד 2030 יהיה צורך ב כ-7 טריליון מ”ק נוספים, עליה של כ 40%, הרבה מעל לכושר ההספקה היום. אחת הסיבות העקריות לשימוש הבזבזני היא… התפוצצות האוכלוסין, כאשר גידול האוכלוסיה נסמך על שימוש במי-תהום ממאגרים שאינם מתמלאים ומתחדשים… מגיעים ל”שוקת שבורה/ריקה”, מתהווה מצב בו חוסר המים יגרום לרעב שיגרום ל”חוסר שקט חברתי” … במילים אחרות מהומות בקנה מידה כלל עולמי.

האזורים בהם זוהתה הבעיה בכל חריפותה הם: צפון-מערב הודו, צפון-מזרח סין, צפון פקיסטן, קליפורניה, המערב-התיכון באמריקה

נהרות

במקביל מתפרסם (בניצ’ר) סקר שמתריע על מצבם העגום של נהרות בעולם. נהרות מהווים את המקור המתחדש הגדול ביותר למים, מים שמהווים מקור חיים לסביבה הטבעית ולאנשים כאחד, זיהום תעשייתי וביוב ביתי, בניית סכרים, הפיכת ביצות ושטחים לחים לשטחי חקלאות, זיהום משטחי חקלאות, התרבות מינים פולשים, כל אלה ומפגעים אחרים מהווים פגיעה חמורה בנהרות העולם, פגיעה שמסכנת אלפי מיני חיות וצמחים בסביבה המימית ומביאה להכחדתם.

ראש צוות הסקר Peter B. McIntyre professor of zoology at the University of Wisconsin-Madison’s Center for Limnology. אומר כי: “נהרות בעולם כולו במשבר חמור”. זהו הסקר המקיף (העולמי) הראשון שבודק את השפעת איכות המים בנהרות על מגוון החיים ועל האנשים. כ-80% מאוכלוסית העולם נמצאת באזורים בהם הנהרות חולים. אלפי שנים משפיעים אנשים על מקורות מים בכלל ונהרות בפרט, אלפי שנים מהווים נהרות מוקד משיכה, התלות בנהרות מביאה לפעילויות שונות : חקלאות, דייג, הובלה, סכירה ותיעול.

כאשר הפעילויות מתבצעות ללא חזון סביבתי נגרם לנהרות נזק בלתי הפיך. מסתבר כי נהרות בחלקי עולם שונים נתונים ללחצים דומים שחלקם עקיפים כמו למשל זהום בכספית שנגרם בגלל הפעלת תחנות כח מונעות בפחם או זהום ממכרות באגני הניקוז.

ברוב המקרים במקום לטפל במקור הבעיה מטפלים בתסמין – במקום למנוע את הזהום מעבירים את המים תהליך טיהור, אחד הממצאים שהדהימו את הסוקרים היתה העובדה כי למרות שנים של פעילות למניעת פגיעה, למרות השקעות ענק בנסיונות לשפר את איכות המים, רוב הנהרות ב”עולם המפותח” עדיין מזוהמים.

נהרות בארה”ה ובאירופה מזוהמים בצורה שמסכנת את סביבתם ואת המשתמשים במים. במקום לטפל במקורות הפגיעה, במקום לטפל בזהום, משקיעים סכומי עתק בטיהור מים ובהבראת סביבה חולה. לדברי הסוקרים : ” המסקנה המשמעותית היא, כי על הארצות “המתפתחות” ללמוד משגיאות הארצות ה”מפותחות”, השקעת המשאבים בהגנת ושימור אגני ניקוז, מניעת זהום המים במקורות וטיפול נכון בביצות ושטחים לחים, ימנעו צורך להשקיע פי כמה וכמה בטיפול בנהרות חולים.

פרסום

מסקנה נוספת וצפויה היא כי נהרות באזורים פחות מיושבים כמו יערות משווניים שאינם נגישים או נהרות בחוג הארקטי … הם הבריאים ביותר. נתוני הסקר שובצו בדגם מחשב כך שכל בעל ענין יכול לשכלל אותן לכל אזור גאוגרפי להסיק את המסקנות ואת הדרישות ולפעול על פיהן לשימור הבריאות של נהרות באשר הם. ומה אצלנו ?

לסיום רעיון / הצעה :

בהמשך לפיסקה הקודמת ובהמשך למה שכתבתי על ים-המלח בעבר, כל מי שעובר ליד המפעלים מתרשם מהעשן שנפלט מהארובות … לידיעת ה”מתרשמים”, אין זה עשן, אלו הם אדי מים, חומר הגלם להפקת המינרלים (קרנליט) “נקצר” / נשאב מבריכות האידוי, והיבוש הסופי נעשה בתנורים במפעלים.

למרות שהנתונים להלן אינם מדויקים הרי שריכוז המינרלים בים המלח (באגן הצפוני) הוא כ 33%, בהנחה שאחרי התאדות מים בבריכות בחומר הגלם יש כ 50% מים, בידיעה שהמפעלים מייצרים כ 5מליון טונות של מינרלים כל שנה, משמעות הנתונים שחלקם מבוססים על הערכות היא כי : כל שנה עולים בארובות כ 5מליון מ”ק מים !

כלומר: התקנת מעבים על הארובות תביא להפקתם של 5 מיליון קוב מים נקיים (מזוקקים) כל שנה … 5מליון קוב מים. חמישית מהכמות שתחסך ע”י השימוש הארצי בחסכמים !

אתר הידען

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

שואב האבק הגדול בעולם: הוא מציל את האוקיינוס מפלסטיק, וקוראים לו וילסון

בימים אלו מתחיל צינור באורך 600 מטר באיסוף פסולת ממצבור הפלסטיק שצף באוקינוס השקט, בין …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *