דף הבית / מאמרים ומחקרים / מיהן עשר החברות שמזהמות את הים בפלסטיק?

מיהן עשר החברות שמזהמות את הים בפלסטיק?

סקר פסולת הפלסטיק העולמי מגלה: המזהמת הגדולה ביותר של פסולת פלסטיק בים היא חברת ״קוקה קולה״, ואחריה מדורגות במדד הזיהום ״פפסי״ ו״נסטלה״. מה הן עושות כדי לעצור את הפגיעה הקשה בסביבה ובבריאות?

מאיה פלח– זווית

המלחמה בפסולת הפלסטיק עלתה בשבוע שעבר מדרגה, בהחלטה תקדימית של הפרלמנט האירופי לאסור על מכירה של סכו”ם וצלחות חד-פעמיות, קשיות חד-פעמיות לשתייה, מקלות לניקוי אוזניים וכוסות לשתייה חמה. הצעד החריף הזה, שייושם בהדרגה במדינות אירופה, הוא תוצאה של מודעות ציבורית הולכת וגוברת לבעיה של פסולת הפלסטיק בים ובחופים – בעיה שאם לא תטופל בהקדם, תגרום לכך שעד שנת 2050, משקל פסולת הפלסטיק בים יהיה גדול ממשקל הדגים.

בתנועת Break Free From Plastic – קואליציה בינלאומית של ארגונים לצמצום פסולת הפלסטיק –   נתנו רוח גבית רצינית למהלך הזה. התנועה יזמה לאחרונה מבצע עולמי גדול לניקיון חופים, שבו אספו מתנדבים את הפסולת ומיינו אותה. הפעם, מטרת הפעולה הייתה לא רק ניקיון החופים, אלא גם ניסיון להבין מי הן החברות שאחראיות על רוב הזיהום – על ידי כך שהן מציפות את השוק במוצרי פלסטיק בלתי מתכלים. שלוש האשמות העיקריות כפי שנמצאו בסקר, הן קוקה קולה, פפסי ונסטלה – ואחריהן שורה של תאגידי ענק נוספים, שעכשיו לא יוכלו יותר לחמוק מאחריות על הפסולת שהם מייצרים.

פרסום

מלחמות הקולה

המבצע הענק התקיים השנה בשני מועדים: ב-5 ביוני, היום שבו מציינים את יום הסביבה הבינלאומי, וב-15 בספטמבר, יום הניקיון העולמי. במסגרת הסקר ניקו מתנדבים 239 חופים ב-42 מדינות שונות ומיינו את פסולת הפלסטיק שנאספה על פי מותגים שניתן לזהות.

והרי התוצאות: מתוך קרוב ל-200 אלף פריטי הפלסטיק שנאספו, ניתן היה לשייך כ-30 אלף פריטים למותגים מוכרים. לרשימה של עשר המזהמות הגדולות נכנסו רק חברות שפריטים שלהן נמצאו ב-10 מדינות שונות. במקום הראשון, בפער ניכר, ניצבת חברת קוקה קולה, עם כמעט 10,000 פריטים; פריטים של קוקה קולה, תחזיקו חזק, נמצאו ב-40 מתוך 42 המדינות שנדגמו.

במקום השני והשלישי נמצאות החברות פפסי ונסטלה. בסך הכל, שלוש החברות שממוקמות במקומות הראשונים אחראיות ל-18 אלף מתוך 30 אלף הפריטים הממותגים. אחריהן, בפער ניכר, נמצאות בין היתר דנונה, פרוקטר אנד גמבל, יונלוור ומארס.

פלסטיק הפך בעשרות השנים האחרונות למכה רצינית עבור האוקיינוסים ובעלי החיים שבהם, ובעקיפין הוא מתחיל להוות בעיה לא קטנה גם עבורנו. השימוש הקצר בכלי פלסטיק אינו משקף את אורך החיים שלו – לסוגי הפלסטיק השונים לוקח עד מאות רבות של שנים להתכלות, וכשאנחנו נפטרים ממנו הוא אולי נעלם מהעין, אבל הוא חוזר בסופו של דבר, ובגדול. ההערכות כיום מדברות עלכ-12 מיליון טונות של פלסטיק שמגיעות לאוקיינוסים בכל שנה.

כשהפלסטיק נשאר שלם, הוא מזהם באופן ברור את הים והחופים. אך אותו פלסטיק גם מתפרק לחתיכות זעירות, המכונות מיקרו-פלסטיק. בעלי חיים ימיים הניזונים מפלנקטון בגודל דומה, טועים פעמים רבות לחשוב אותו למזונם. כך הוא עלול להסב להם נזק רב ולפעמים אף לגרום למותם, ובדרך זו הוא גם חודר למארג המזון, ועלול בסופו של דבר להגיע אל הצלחת שלנו בתוך המזון מן הים שאנו אוכלים. מחקר חדש מצא לאחרונה שחלקיקי פלסטיק זעירים הם כה נפוצים, עד שהם אפילו עשויים להימצא בגופם של חרקים מעופפים.

 

 

הניקיון המרוכז שנערך בחופים ממחיש לא רק את כמויות הפלסטיק שבהן אנחנו משתמשים, אלא גם את אחריותן של חברות ענק לרבה מהפסולת הזו. קוקה קולה היא אחת מקמעונאיות המזון הגדולות והמצליחות בעולם (ויצרנית המשקאות הקלים הגדולה שבהן), וכיוון שרבים מהמוצרים שלה משווקים בבקבוקי פלסטיק, שנזרקים לרוב לאחר שימוש יחיד, אין זה מפתיע למצוא אותם בהמוניהם בחופים ברחבי העולם.

פרסום

זוהי לא הביקורת הראשונה שמוטחת בקוקה קולה על הזיהום הסביבתי שהיא גורמת. גרינפיס העולמית, למשל, מנהלת קמפיין נגד כמויות האשפה שהחברה מייצרת – לטענתם בשנת 2016 לבדה ייצרה החברה 110 מיליארד בקבוקי פלסטיק, כלומר 3,400 בקבוקים לשנייה. אך בחברה לא נשארים אדישים לביקורת הרבה, ובתחילת השנה היא הודיעה כי עד לשנת 2030 מתכננים בחברה למחזר מדי שנה כמות אריזות פלסטיק ופחיות השווה לזו שהיא מייצרת, וכן להגדיל עד אז את כמות הפלסטיק הממוחזר בכל בקבוק חדש ל-50 אחוז. בנוסף, מתעתדים אנשי קוקה קולה להגביר את השימוש שלהם בביו-פלסטיק – כלומר, פלסטיק ממקורות טבעיים, שמיוצר מצמחים ולכן הוא בעל פוטנציאל להתכלות לחלוטין. בחברה הצהירו בשנת 2015 שעד לשנת 2020, עד 30 אחוז מהבקבוקים החדשים שלהם יתבססו על פלסטיק ממקורות צמחיים.

גם פפסי ונסטלה מכריזות על מאמצים לצמצם את כמות האשפה שהן מייצרות: חברת נסטלה הצהירה בחודש אפריל האחרון כי היא מתעתדת להפוך 100 אחוז מהאריזות שלה לבנות-מיחזור או כאלה שמתאימות לשימוש חוזר עד לשנת 2025, והחזון שלה הוא שבסופו של דבר, אף לא אחת מהאריזות שלה תסיים את חייה כפסולת במטמנות האשפה או בים. גם בחברת פפסי מגדירים את שנת 2025 כיעד, והם חותרים להגיע לשנה זו כאשר 100 אחוז מהאריזות שלהם ניתנות למיחזור או מתכלות.

ומה בישראל? גם אצלנו נערכים מדי שנה סקרים לבחינת כמויות הפלסטיק בחופים. מי שעורכת אותם היא גליה פסטרנק, דוקטורנטית בביה”ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים, שעושה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. לפסטרנק אין נתונים על כמות הפסולת לפי חברות, והיא מסבירה כי בישראל כמות בקבוקי הפלסטיק שמוצאים בחופים היא קטנה יחסית, וזו שנמצאת כוללת בעיקר בקבוקים שגודלם ליטר וחצי – כנראה עקב חוק הפיקדון שחל על בקבוקי משקה קטנים, ומעודד את מיחזורם. מה שכן אפשר למצוא לרוויה בחופים הם בדלי סיגריות, כוסות חד-פעמיות, שקיות ניילון, אריזות מזון, פקקים וקשים.

לפי הנתונים של פסטרנק מתוך סקר הפסולת האחרון שנערך לפני כשבועיים (תחילת אוקטובר), ה״כוכבים״ העיקריים בחופים היו בדלי סיגריות (24 אחוז – עלייה דרמטית בקיץ האחרון), כוסות חד-פעמיות (12 אחוז), פקקי בקבוקים ושקיות ניילון (שכל אחד מהם מהווה 11 אחוז מכלל הפסולת), אחריהם עטיפות חטיפים, אריזות מזון מהיר וכלים חד-פעמיים אחרים (9 אחוזים) ואחריהם קשים (7 אחוזים).

לדברי פסטרנק, לא ניתן להאשים אך ורק את החברות בכמות הפסולת שהן מייצרות, אלא מדובר באחריות משולשת: של החברות, של הממשלה וכמובן שלנו – הציבור, שצורך את המוצרים האלה בכמויות שבלעדיהן לא הייתה הצדקה לייצור שלהן. לדבריה, לכל אחד משלושת הגורמים הללו יש מה לעשות כדי לצמצם את כמויות האשפה שמגיעות אל החופים: “חברות צריכות לצמצם את הפלסטיק החד-פעמי שמשמש לאריזה, באמצעים שונים: למשל, מתן אפשרות למילוי בעמדות שיפוזרו ברשתות, או אריזות שניתן לעשות בהן שימוש חוזר, או פשוט לא לשים שלוש שכבות של פלסטיק, כפי שקורה לעתים קרובות”, היא מציעה. ״ממשלות, במקביל, יכולות לדרוש מהחברות להיות אחראיות לאיסוף ולמיחזור המוצרים שלהן (בדומה לחוק הפיקדון – שלפי התוצאות בחוף שלנו עובד מצוין, ולחוק האריזות שחל בשנתיים האחרונות), או לאסור שימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים לא הכרחיים. ואנחנו, הצרכנים, יכולים לצמצם את השימוש שלנו במוצרי פלסטיק חד-פעמיים, וכמובן שכשאנחנו כבר קונים, כדאי לעשות שימוש חוזר במוצר, ואם לא – לדאוג להשליך למיחזור כמו שצריך״.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

הכלרה מדוייקת – מערכות השקיה במי קולחים

סודיום ההיפוכלוריט (כלור נוזלי) שימש במשך שנים רבות אמצעי  לניקוי מערכות השקיה, ולסילוק משקעים אורגנים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *