מים נט פורטל מקצועי למים.
נציגי המשרד להגנת הסביבה משתתפים בדיוני הוועידה במונטריאול שבקנדה
פרסום
ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי כרוכים זה בזה. כבר היום ברור כי משבר האקלים מחמיר את הידרדרות מצב הטבע העולמי, ומנגד ידוע כי בלימת משבר האקלים מחייבת היערכות שתכלול גם את השמירה על מערכות טבעיות עמידות ומתפקדות. המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה והמאמץ הבין-לאומי לשמירה על המגוון הביולוגי, על ידי השתתפות במשא ומתן של אמנת המגוון הביולוגי (CBD), שאותה אשררה ישראל ותמיכה בהכנסת יעדים שאפתניים לתוכנית האסטרטגית החדשה של האמנה. יעדים אלו יכוונו גם את מדיניותה של ישראל על מנת לשפר את מצב הטבע ולשמור עליו למען אזרחי ישראל והעולם, היום ובדורות הבאים"
אתמול (ד') נפתח רשמית חלקה השני של הוועידה ה-15 של אמנת המגוון הביולוגי (COP15.2) במונטריאול, קנדה. הוועידה נפתחה במעמד מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, נשיאות שר האקולוגיה והסביבה של סין ובהשתתפות נציגות ישראל מהמשרד להגנת הסביבה המשמש כמוקד לאמנה.
הוועידה צפויה לאשר את התוכנית האסטרטגית החדשה של האמנה לשנת 2030. לוועידה קדמו 4 שנים של משא ומתן נמרץ על המטרות והיעדים שיקדמו את העולם בטיפול יעיל במשבר המגוון הביולוגי הגלובלי. זאת, לאחר שרוב יעדי האמנה שנקבעו לעשור הקודם לא הושגו ברמה הגלובלית.
על פי דוח מצב הטבע העולמי שפורסם לפני שנתיים, הידרדרות מצב המגוון הביולוגי ברחבי העולם לא נבלמה ואף הוחרפה, כאשר מעל מיליון בעלי חיים וצמחים נמצאים בסכנת הכחדה, ועל רוב המערכות האקולוגיות מופעלים לחצים גדולים של פעילות אנושית. המשך מגמה זו, יחד עם משבר האקלים, עלולה להיות הרת אסון כלפי האנושות כולה על ידי אובדן שירותי המערכת האקולוגית החיוניים להמשך קיומם של בני האדם (כגון חמצן, מים נקיים, מזון, תרופות, ויסות אקלים ועוד).
ישראל מיוצגת בוועידה על ידי נציגות המשרד להגנת הסביבה המשמש כמוקד לאמנה. ישראל הצטרפה לקואליציות של מדינות המקדמות יעדים גלובליים שאפתנים כגון הגנה על 30% מהשטחים היבשתיים הימיים הגלובליים עד 2030. נושאים חשובים נוספים לישראל הם הצבת יעד מחייב של שיקום אקולוגי, ויעדים להגברת מעורבות המגזר העסקי בשמירה על המגוון הביולוגי.
לפני כשנה, הצטרפה ישראל ביוזמת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לקואליציות HAC- GOA ששמו להן למטרה להגן על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם עד 2030. כיום, שותפות ליוזמת אלה יותר מ-120 ממדינות העולם, ומטרתן היא לדחוף את האמנה לאמץ יעד שאפתני זה כאחד מיעדי התוכנית האסטרטגית החדשה.
עם ההצטרפות ליוזמות אלה, ממצבת עצמה ישראל לצד מדינות בעלות סדר יום שאפתני לשמירה על מגוון ביולוגי, בהן חברות ה-G7 והאיחוד האירופי. בספטמבר 2022 הכריזה השרה להגנת הסביבה על גלישת פלמחים במים הכלכליים של ישראל כשטח ימי מוגן בשל ערכי הטבע הנדירים והרגישים שלמעשה יותר ממכפיל את השטח הימי המוגן של ישראל. כמו כן, בשנה האחרונה הוכרזו בישראל 20 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים. צעדים אלו ממחישים את מחויבותה של ישראל ליעד ההגנה על 30% משטחיה הטבעיים.
באחרונה המשרד להגנת הסביבה פרסם את תכנית האב למסדרון האקולוגי המזרחי וכן פרסם בשיתוף החברה להגנת הטבע קול קורא חדש להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי במגזר העסקי "סביבטבע 2022" לתמיכה ברשויות המקומיות בטבע עירוני וכמו גם קולות קוראים לשיקום נחלים והצללה. כמו כן, המשרד עומד בשלבי סיום של הכנת תוכנית לאומית חדשה למגוון ביולוגי, הכוללת 5 מטרות על, 20 יעדים ו-100 פעולות רוחביות לשיפור מצב המגוון הביולוגי בישראל.
פרסום
הרחבה:
מדינות העולם, בהן ישראל, החתומות על אמנת המגוון הביולוגי, יקיימו בשבועיים הקרובים פגישות במונטריאול שבקנדה למשך שבועיים. מפגש הצדדים (COP15.2) יתקיים לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה, בנוכחות פיזית ומקוונת, זאת לאחר ביטול המפגש שהיה אמור להתקיים ב-2020 בסין. המטרה העיקרית של המפגש היא אישור תכנית אסטרטגית גלובלית חדשה לאמנה ליישום עד 2030 (מאז 2020 האמנה מתנהלת ללא תכנית אסטרטגית תקפה).
לוועידת הצדדים קדמו חמישה סבבי משא ומתן במסגרת קבוצת עבודה (OEWG) שהאחרון בהם הסתיים ב-6 בדצמבר 2022, שבהם לקחה ישראל חלק. למרות התקדמות במגוון נושאים, מחלוקות רבות נשארו פתוחות וצפויות להיפתר בעיקר במעורבות הדרג הפוליטי. בפרט, מדינות מתפתחות, בהן כאלה שהן נקודות חמות של מגוון ביולוגי, עומדות על כך שהצבת יעדים שאפתניים צריכים להיות מלווים בהעמדת משאבים כספיים משמעותיים ליישומה, בעיקר ממקורות בין-לאומיים של המדינות המפותחות הגדולות, שגם אחראיות לניצול רב של משאבי הטבע.
על פי דוח מצב הטבע הגלובלי שפורסם ב-2019, כמיליון מיני בעלי חיים וצמחים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. עוד נמצא, כי 75% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות עברו שינויים משמעותיים ממצבם הטבע וכשני שליש מהמערכות האקולוגיות הימיות נתונים להשפעות האדם. בתרחיש של "עסקים כרגיל" , כ-1 מיליון מינים צפויים להיכחד בעשורים הקרובים, וכן צפוי אובדן שרוי מערכת אקולוגית המוערך בעשרות טריליוני דולר.
גם בישראל דוח מצב הטבע שפורסם השנה (2022) בשיתוף המארג, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקק"ל, ומדד המגוון הביולוגי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2021) בשיתוף המארג, מצביעים על המשך ההתדרדרות במצב המערכות האקולוגיות בישראל, בעיקר בגלל המשך אבדן שטחים טבעיים לצרכי פיתוח ובנייה וקיטועם על ידי תשתיות דרכים וקווי מתח גבוה.
