דף הבית / חדשות מים / לא לייבוא פסולת אפר הפחם לישראל!
Construction workers

לא לייבוא פסולת אפר הפחם לישראל!

בג”ץ מאשר את החלטת המשרד להגנת הסביבה שלא להתיר ייבוא של אפר פחם, בשל ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות הפוטנציאליות

 

בפסק דין שניתן על-ידי בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, קבעו השופטים מני מזוז, דוד מינץ ויוסף אלרון, כי החלטת השר להגנת הסביבה, האוסרת על ייבוא אפר פחם לישראל, היא לפי הסמכות הנתונה בידיו. החלטה זו התקבלה תוך שקילת כלל העמדות המקצועיות וההשלכות הסביבתיות והבריאותיות הפוטנציאליות של ייבוא אפר פחם.

פרסום

 

אפר פחם הוא תוצר לוואי של ייצור חשמל באמצעות שריפת פחם בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון. עיקר תכולת אפר הפחם היא תחמוצות (סיליקה ואלומינה), אולם הוא מהווה סוגיה סביבתית מכיוון שהוא מכיל מתכות כבדות, ביניהן בריום, כרום, עופרת, נחושת, כספית, ניקל, ארסן, קובלט ועוד, וריכוז מוגבר מלאכותית של  יסודות רדיואקטיביים. 

 

על מנת להימנע מזיהום הסביבה בשאריות אפר (כפי שהיה נהוג בעבר, בעיקר בהשלכתו לים), אפר הפחם משמש תעשיות ובעיקר את ענף הבנייה, למטרת ייצור צמנט ובטון. שימוש זה נעשה תוך עמידה בתקנים מחמירים של טיפול, שינוע ושימוש, על מנת לא לגרום לסיכונים סביבתיים ו/או בריאותיים. מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בשימוש באפר הפחם המיוצר בה ו-100% מהאפר מנוצל מחדש, תוך מניעת הטמנת האפר בעלויות סביבתיות וכלכליות גבוהות.

 

מדיניות המשרד להגנת הסביבה לא מתירה ייבוא אפר פחם לישראל. זאת, מחשש להגברת רמת החשיפה לקרינה מייננת לטווח ארוך במדינת ישראל והחשש לזיהום אוויר, קרקע ומקורות מים. חברת ״נשר – מפעלי מלט ישראליים בע״מ״ פנתה אל המשרד להגנת הסביבה בבקשה לאשר ייבוא אפר פחם למטרת ייצור מלט ואף עתרה לבית המשפט העליון בדרישה לקבלת החלטה על-ידי השר להגנת הסביבה אשר תאפשר לה לייבא אפר פחם העומד בתקנים הנהוגים בישראל לצורכי התעשייה.

 

במהלך 18 החודשים האחרונים התנהלו דיונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק. עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הייתה, כי אין לאשר את הייבוא, שכן הוא מהווה הכנסת תוצר לוואי רדיואקטיבי למדינת ישראל. זאת, בשונה מהשימוש באפר הפחם שמיוצר בארץ, העונה על ההצדקה של הימנעות מהטמנה (בעוד שייבוא החומר מחו״ל אינו מצדיק את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות הטמונות בכך). לעומת זאת, עמדת חברת ״נשר״ הייתה כי התועלות הכלכליות והסביבתיות העקיפות מייבוא אפר הפחם עולות על הסיכונים הפוטנציאליים.

 

לצורך השגת תקפות מדעית לשיקולים הסביבתיים, הבריאותיים והכלכליים העומדים מאחורי הסוגיה, בוצעו על-ידי המשרד וגופים מומחים שנשכרו לצורך כך הערכות מקיפות של הסיכונים, העלויות והתועלות למשק כולו. הדוחות המסכמים של כל אותן הערכות הוצגו לשימוע ציבורי, אנשי המקצוע במשרד התייחסו להערות שהתקבלו וכללו את חלקן במסקנות הסופיות ובהמלצה שניתנה לשר להגנת הסביבה.

 

חשוב לציין, כי קיימת מחלוקת מקצועית מורכבת בנושא זה, גם בין מומחים עצמאיים וגם בין משרדי ממשלה שונים, אשר התבטאה גם במהלך כתיבת ההערכות וגם בשלב הסיכומים.

 

פרסום

ההחלטה שהתקבלה על-ידי השר להגנת הסביבה היא כי אין לייבא אפר פחם לישראל עבור כלל השימושים, כל זאת בהתחשב בעיקרון הזהירות המונעת. ואולם, מאחר וצפוי כי כמויות האפר הנוצרות בארץ יפחתו בשל מעבר משק האנרגיה מפחם לגז, ובמקביל עולה הביקוש לאפר פחם במשק הבנייה – יהיה צורך מעת לעת לשקול מחדש עמדה זו ככל שיימצאו נתונים תומכים חדשים להצדקת אישור ייבוא מבחינת התועלת למשק, או מבחינת הצורך בתיעדוף שונה של השימוש (דוגמת שימושים לתשתיות).

  

בפסק דין זה קבעו שופטי בג״צ באופן חד-משמעי כי בסמכות השר להגנת הסביבה לקבוע מדיניות בנושאים בעלי השלכות סביבתיות, גם כאשר קיימת מחלוקת מקצועית בין משרדי ממשלה שונים. יתרה מכך, בית המשפט לא דן בנכונות הטענות המקצועיות עצמן, מכיוון שזהו תפקידו של בעל הסמכות – משמע השר להגנת הסביבה, אשר מסתמך על גורמי המקצוע במשרדו. כך כתבו השופטים:


״בענייננו, סבר המשרד להגנת הסביבה כי בנסיבות של העדר ודאות ומובהקות לגבי היבטים שונים בסוגיה הנדונה ראוי לאמץ גישה המונחה על פי
עקרון הזהירות המונעת״ (Precautionary Principle), ולא להטיל את סיכון אי הוודאות על הציבור. לא ניתן למצוא פגם בגישה זו, ומכל מקום, הסמכות לקבוע מדיניות טומנת בחובה גם את הסמכות לאמץ דרכי פעולה והנחות עבודה לצרכי קביעת המדיניות״.

 

למרות שעמדתה של חברת ״נשר״ נתמכה ע״י משרדי ממשלה שונים, לא היה בכך כדי לגרום לשופטי בית המשפט לשנות את עמדתם בנוגע לסמכות המשרד:


״באשר לעמדת משרדי הממשלה האחרים. מכתבי הטענות של הצדדים עולה, כמצוין כבר לעיל, כי בסוגיה דנן הביעו עמדתם משרדי ממשלה נוספים הנוגעים לענין. משרדי האנרגיה והכלכלה הסתייגו מעמדת המשרד להגנת הסביבה והביעו עמדתם בזכות אישור יבוא אפר פחם לישראל, ואילו משרד הבריאות תמך בעמדת המשיב ואף ביקש להחמיר את המגבלות אף על שימוש באפר פחם שנותר בישראל. עמדות אלה הובאו בפני השר להגנת הסביבה והדרג המקצועי במשרדו עובר לקבלת ההחלטה ואף הוצגו לנו על ידי המשיב. ואולם מאחר שאין חולק כי הסמכות בענייננו מסורה לשר להגנת הסביבה, אין בעמדתם של משרדים אחרים כדי להעלות או להוריד בכל הנוגע להכרעה בעתירה שבפנינו״.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

פלואנס קיבלה הזמנה מסחרית ראשונה בארצות הברית למערכת ה-Aspiral

פלואנס ממשיכה להרחיב את פעילותה הגלובלית: הזמנה מסחרית ראשונה בארצות הברית למערכת ה-Aspiral מכירה ראשונה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *