דף הבית / מאמרים ומחקרים / ים מלא בחיידקים

ים מלא בחיידקים

אינדקס חברות וספקים

מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

שירה מאירי

פרסום

כשהייתי קטנה, סבתא שלי – שעבדה שנים רבות כאחות ראשית בבית-חולים – הייתה מאפשרת לי לאכול דברים שנפלו על הרצפה בבית; גם כאלה שחצו את "חוק השלוש שניות". היא לא נבהלה כשדחפנו לפה אצבעות שחורות מדי או כשאכלנו בטעות איזו נמלה. המשנה שלה הייתה ברורה: "קצת לכלוך – טוב לבריאות". היא ידעה, בזכות המדע אבל גם בזכות תחושת הבטן האינטואיטיבית והסבתאית שלה – שיש דברים שהגוף שלנו צריך ללמוד להסתגל אליהם, שיותר מדי נקי זה גם שברירי ושמוטב שהמערכת החיסונית של כולנו תלמד להתמודד עם קצת לכלוך. אבל מה קורה כשה"לכלוך" מסתגל בעצמו – ומתאים את עצמו אלינו ולמכשולים שאנחנו מעמידים בפניו?

כשהחיידקים עצמם לומדים "להתמודד עם קצת תרופה" ומסתגלים להמצאות שלנו – המצב כבר חביב פחות. וכשחיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, שגילויה היווה מהפכה מדעית חשובה מאין כמוה, והתרופות שייצרנו נופלות פתאום בקרב מול החיידקים הסתגלנים – אנחנו מוצאים עצמנו בבעיה קשה.

כעת, מסתבר שלחיידקים המחוזקים האלה יש בתי גידול אהובים במיוחד: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד של התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מה אפשר לעשות בנידון?

מקדימים מכה לתרופה

ב-100 השנים האחרונות, אנטיביוטיקה משמשת כתרופה עיקרית נגד מחלות זיהומיות שמקורן חיידקי. כולנו מכירים את זה: אנחנו הולכים לרופא, בקושי מספיקים להסביר מה אנחנו מרגישים – ואנטיביוטיקה עולה כאפשרות לתרופה. אבל לא רק אנחנו התרגלנו לנוכחותה של האנטיביוטיקה בחיינו; גם החיידקים פיתחו מנגנוני הסתגלות לטיפול באמצעותה. התהליך הזה צובר תאוצה: ככל שהשימוש באנטיביוטיקה גובר, כך גם מספר החיידקים שעמידים לה גדל. מדובר בבעיה קשה: החיידקים העמידים גורמים למחלות ממושכות יותר – ובשל כך לעיתים גם קשות יותר.

three capsules on person's palm
ב-100 השנים האחרונות, אנטיביוטיקה משמשת כתרופה עיקרית נגד מחלות זיהומיות שמקורן חיידקי. Photo by Mark Fletcher-Brown on Unsplash

החיידקים הללו מסתגלים לתרופות השונות באמצעות שינויים בחומר הגנטי ובעזרת צבירה של גנים ייחודים שעוזרים להם לפרק או לסלק את התרופה. בנוסף, במקרים מסוימים, חיידקים מסוגלים להעביר את היכולות הללו מאחד לשני, כשהם חולקים פלסמיד – חומר גנטי מעגלי שלא מהווה חלק מהכרומוזום החיידקי ושאפשר להעבירו בקלות יחסית בין חיידקים שונים, שעל גבו מקודדת העמידות לאותה תרופה. איפה נמצאים היצורים העמידים הללו? קודם כל, במעוז החיידקים הגדול: בתי החולים. אבל לא רק שם: הם נמצאים גם בטבע, בים.

ואכן, לאחרונה זוהו בחופי רחצה ברחבי ישראל חיידקים מסוכנים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקות רחבות טווח (שפועלות כנגד מספר רב של חיידקים) ושעלולים ליצור מחלות זיהומיות, כמו דלקת ריאות ואף דלקת רב-מערכתית. "רצינו להבין את נתיבי החיידקים – איך הם הגיעו לחופי הים", אומר ד"ר מקסים רובין-בלום, ביולוגי ימי מהמכון לחקר ימים ואגמים וממחברי המחקר. "לרוב, החיידקים העמידים לא מסתובבים בחוץ סתם, אלא מגיעים מזיהום כלשהו".

כדי להבין מהו המקור שממנו הגיעו אותם חיידקים, במחקר החדש, שהתבצע במסגרת שיתוף פעולה בין רובין-בלום וד"ר פלג אסטרחן מהמכון לחקר ימים ואגמים לבין ד"ר רגב כהן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הלל יפה, שנערך בתקצובה של עמותת "צלול" ושפורסם בכתב העת Science of the Total Environment, החוקרים בחנו דוגמאות מים מנחל אלכסנדר המזוהם. "השתמשנו בשיטה חדשנית: אחרי שסיננו את מי הנחל, ביצענו הפקת DNA – וריצפנו את החומר הגנטי כדי שנוכל לקרוא אותו כמו ספר", אומר רובין-בלום. "בעזרת שימוש בכוח מחשובי חזק, חיפשנו מיהם החיידקים שנמצאים שם והאם יש להם עמידות לאנטיביוטיקה".

חיידקים זורמים

החוקרים גילו שנחלים שמזוהמים בשל קולחין (שפכים מטופלים) ובשל שפכים גולמיים שמגיעים משטחים מאוכלסים וחקלאיים ומחוות – עלולים להוות מוקד של התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מתוצאות המחקר עולה שההתפרצויות הללו מושפעות עונתית. בחורף, כניסת השפכים היא שמזרימה את החיידקים העמידים ממקורות מזוהמים לתוך מקורות המים. בקיץ, התפרצויות החיידקים מתרחשות אחרי תקופות של שרב: "חיידקים אוהבים חום", מסביר רובין-בלום.

פרסום

בנוסף, החוקרים מצאו ששליש מהגנים שקשורים בעמידות החיידקים בנחל אלכסנדר מקודדים בפלסמידים – אותו חומר גנטי שלעיתים החיידקים מעבירים דרכו תכונות מאחד לשני. "אומנם חיידקים נתפסים כפרימיטיביים וקטנים – אבל הם יודעים לעשות דברים מדהימים, כמו להעביר חומר גנטי לשכנים שלהם", אומר רובין-בלום. "במחקר הצבענו על כך שהיכולת הזאת גורמת למצב שבו אנחנו מייצרים חיידקים חדשים ועמידים לאנטיביוטיקה – שאחר כך יסתובבו בטבע".

נלחמים בחיידקים

לפי רובין-בלום, יש לנו מה לעשות בנידון – ברמה הלאומית, המחקרית והאישית גם יחד. "עלינו להקים מערכת לניטור פתוגנים (חיידקים מחוללי מחלות – ש"מ) וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל הנחלים ומקורות המים בארץ; במיוחד לצד אלה שזורמים במקומות שעלולים להיות מזוהמים", הוא אומר. "מדובר בצעד חשוב וחיוני. בנוסף, עלינו להמשיך ולחקור; בין היתר, צריך לבדוק את מסלולי החיידקים שמובילים אותם לים שלנו".

צעדים נוספים שיוכלו לסייע במלחמה נגד החיידקים העמידים הם צמצום מתן אנטיביוטיקה לחולים כשהדבר לא הכרחי, וקידום ופיתוח של טכנולוגיות שמזהות האם זיהום הוא אכן חיידקי, של אנטיביוטיקות חדשות ושיטות אחרות להתמודדות עם חיידקים (כמו סינון אוויר) ושל טכנולוגיות להשמדת שאריות אנטיביוטיקה.

וברמה של כל אחד ואחת מאיתנו, חשוב להיות מודעים לבעיית החיידקים במים ולפעול בהתאם. "הדבר האחרון הוא פשוט מאוד: אם יש לכם פצע, אפילו קטן – חשוב שתשטפו ותחטאו אותו מיד אחרי שנכנסתם לים ולמקורות מים", מסכם רובין-בלום

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר. כמו כן אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לניוזלטר

כדי להיות תמיד מעודכנים