דף הבית / תקנות וחוקים / חוק תאגידי מים וביוב

חוק תאגידי מים וביוב

00:00:00
  • 452 בעד
  • 417 נגד
  • סה”כ: 869 הצבעות

החלטת ממשלה מס’ 3798 לענין “הסדרת יחסי השלטון המקומי ותאגידי המים והביוב” אימצה את עיקרי המלצות הצוות לבחינת ההתאמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומי ותאגידי המים במטרה לבחון את טענות השלטון המקומי לעניין ניהול משק המים והביוב על ידי תאגידי מים וביוב והקמת תאגידי מים וביוב.  ניתן לשלוח הערות באתר זה עד ה- 15/07/12

 

תזכיר חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס’ 5), התשע”ב – 2012

פרסום

 

א.      שם החוק המוצע:

 

חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס’ 5), התשע”ב – 2012

 

ב.       עיקר החוק המוצע והצורך בו:

 

החלטת ממשלה מס’ 3798 מיום 6.11.2011 לענין “הסדרת יחסי השלטון המקומי ותאגידי המים והביוב” (להלן – “החלטת הממשלה”), אימצה את עיקרי המלצות הצוות לבחינת ההתאמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומיותאגידי המים, אשר מונה על ידי ראש הממשלה ביום 2 בינואר 2011 (להלן – “ועדת ניסן“), במטרה לבחון את טענות השלטון המקומי לעניין ניהול משק המים והביוב על ידי תאגידי מיםוביוב והקמת תאגידי מים וביוב.

עיקרן של המלצות ועדת ניסן והחלטת הממשלה בעקבותיהן, הוא במתן גמישות מסוימת בממשקי הפעילות בין הרשות המקומית לבין תאגיד המים והביוב בתחומה, ומנגד – בהצבת תנאים ומגבלות בממשקים אלו באופן שיבטיח אי פגיעה בעצמאות המקצועית של התאגיד וביכולתו להפעיל את משק המים והביוב כמשק כספים סגור ובמילוי חובותיו לפי כל דין. במסגרת יישום החלטת הממשלה מוצע לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, תשס”א-2001 (להלן –“החוק”).

התיקון לחוק עוסק, בקביעת סוגי עסקאות שהחברה רשאית לעשות עם הרשות המקומית והתנאים לכך, הסדרה לענין חובת מכרזים ופטור ממנה, אופן קבלת ההחלטות במקרים בהם יש לרשות המקומית עניין מיוחד בעסקה ומניעת ניגוד עניינים והוראות לעניין הרכב הדירקטוריון של התאגיד.

 

ג.       השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקנו סעיפים 2, 6, 9, , 26, 54, 60, 63, 66, 68, 70, 130  לחוק.

יימחק סעיף 6א לחוק.

ייווסף סעיף 105א לחוק.

יתוקן באופן עקיף סעיף 5 לחוק חובת המכרזים, התשנ”ב-1992

 

ד.       השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

 

אין

 

ה.      להלן הנוסח המוצע:

 

 

תזכיר חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס’ 5), התשע”ב– 2012

תיקון

סעיף 2

1.

בחוק תאגידי מים וביוב, התשס”א-2001[1] (להלן – החוק), בסעיף 2:

 

 

(1)

בהגדרה “יום תחילת פעילות החברה” אחרי “בידי החברה רישיון;” יבוא “הצטרפה רשות מקומית לחברה כבעלת מניות, לעניין אותה רשות מקומית יהיה יום תחילת פעילות החברה היום שנקבע, באישור הממונה, להעברת תפעול משק המים והביוב של אותה רשות מקומית לחברה ויראו צירוף כאמור כהקמת החברה לענין הוראות חוק זה, בשינויים מחויבים לפי העניין”;

 

 

 

(2)

בהגדרה “תחום החברה”- בפסקה (1), אחרי “החברה” יבוא “או הצטרפו אליה כבעלי מניות”.

 

תיקון

סעיף 6

2.

(1)

האמור בסעיף 6(א) יימחק ובמקומו יבוא[2]: “על אף האמור בסעיף 3, רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.”;

 

 

 

(2)

בסעיף קטן (ב) במקום הרישה עד “6 חודשים” יבוא “הרשות המקומית תגיש לממונה את הצעתה להקמת חברה בתוך 6 חודשים מתום שש השנים מיום תחילתו של חוק זה.”.

 

 

 

(3)

בסעיף 6(ו) לחוק, במקום המילים “רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות” יבוא “תורה מועצת הרשות על הקמת חברה או על צירוף משק המים והביוב של אותה רשות מקומית לתחום חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי חוק זה.”;

 

 

 

(4)

בסעיף קטן (ז) המילים “כאמור בסעיף קטן (א)” יימחקו;

 

 

 

(5)

אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

“(ח) שר האנרגיה והמים, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהוראות סעיף זה אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן[3].”.

 

מחיקת סעיף 6א

3.

סעיף 6א יימחק.

 

תיקון

סעיף 9

4.

בסעיף 9(א) לחוק, אחרי פסקה (5) יבוא:

“(6) מאגרי מידע לעניין פרטי צרכנים.”

 

תיקון

סעיף 26

5.

בסעיף 26 לחוק, סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יימחקו ובמקומם יבוא:

 

 

“(א)

חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת, לרבות עם תאגיד בשליטת הרשות המקומית (להלן בסעיף זה – “הרשות המקומית”), אלא מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכני החברה, ובלבד שהעסקה היא אחת מאלה –

 

 

 

 

(1)

שכירת נכסים לפי כללים שקבעה המועצה ובכפוף לאישור הממונה לאחר שבחן כי שימוש כאמור אינו פוגע באיכות השירות והוא ניתן בתמורה למחיר שווי הוגן; החלטת הממונה תהיה מנומקת;

 

 

(2)

התקשרות לביצוע עבודות פיתוח או לרכישת טובין, לפי כללים שתקבע המועצה;

 

 

(3)

רכישת שירותים מנהלתיים ממי שנותן שירות כאמור לרשות המקומית ובלבד שההתקשרות אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד עניינים, והכל לפי כללים שקבעה המועצה, לרבות לעניין הסדרים למניעת ניגוד עניינים;

 

 

(4)

שימוש במנגנון הגביה של רשות מקומית שבתחומה היא פועלת לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור מראש ובכתב מהממונה;

 

 

(5)

כל עסקה אחרת, בכפוף לאישור מראש ובכתב של הממונה והמועצה.

 

 

(ב)

בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) לעיל, חברה תהיה רשאית לשאול, ביום תחילת פעילות החברה, עובדים מקצועיים ממחלקות המים והביוב ברשות המקומית שבתחומה היא פועלת; שאילת עובדים כאמור תהיה לתקופה של עד עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה, בכפוף לאישור הממונה שינתן לאחר שיבחן, בין היתר, טעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכני החברה, לגבי כל אחד מהעובדים האמורים; החלטת הממונה תהיה מנומקת; הממונה רשאי לאשר את שאילת העובדים, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, לאחר שבחן את הצורך בהמשך שאילת העובדים ובתנאים שיקבע”.

 

תיקון

סעיף 54

6.

בסעיף 54(ב) לחוק, במקום “האחרון של החודשים מרס, יוני וספטמבר” יבוא “30 ביוני”.

תיקון סעיף 60

7.

בסעיף 60(ב) לחוק, אחרי “חבר מועצה” יבוא “לרבות כראש רשות מקומית” ובסופו יבוא “ואולם כהונה של אדם כמבקר של רשות מקומית תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים כאמור”.

תיקון סעיף 63

8.

בסעיף 63(א) לחוק:

 

 

(1)

אחרי  פסקה (1) יבוא:

 

 

 

“(1א) מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שבעה, מספר הדירקטורים החיצוניים לא יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים;”

 

 

(2)

בפסקה (2), במקום הרישא עד המילים “בלבד שלא” יבוא “לא”;

 

 

(3)

אחרי פסקה (5) יבוא:

 

 

 

“(6)     עסקה של החברה עם רשות מקומית לפי סעיף 26 וכן עסקה של החברה עם אדם אחר שלרשות המקומית ענין אישי בה, טעונה אישור ועדת הביקורת של החברה ולאחריו אישור הדירקטוריון ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שבישיבה נוכח לפחות דירקטור חיצוני אחד; על אף האמור לעיל, עסקה שעניינה חלוקת דיבידנד או עסקה אחרת שעניינה של הרשות המקומית בה נובע מעצם החזקת מניות בחברה אינה טעונה אישורים מיוחדים כאמור.

 

 

 

(7)  ישיבה או חלק ממנה שבה יושב ראש הדירקטוריון מנוע מלהשתתף בישיבה עקב ניגוד עניינים, תנוהל על ידי דירקטור חיצוני.”.

תיקון סעיף 66

9.               1

בסעיף 66(ב) לחוק, בסופו יבוא “וביניהם לפחות דירקטור חיצוני אחד”.

 

תיקון סעיף 68

10.          1

(1)

בסעיף 68(א) בסופו יבוא “המנהל הכללי ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים. בתום תקופת הכהונה הראשונה של המנהל הכללי, הדירקטוריון רשאי למנות את המנהל הכללי לתקופת כהונה נוספת.”;

 

 

 

 

(2)

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

“(א1)  המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום 3 חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה.”

 

 

תיקון סעיף 70

11.          1

בסעיף 70 לחוק, בסופו יבוא “ויו”ר הוועדה ורוב חבריה יהיו דירקטורים חיצוניים”.

 

 

תיקון סעיף 130

12.          1

בסעיף 130(ב)(4) לחוק, במקום “לפי סעיפים 56” יבוא “לפי סעיפים 6, 56”.

 

 

תיקון לחוק חובת המכרזים

13.

בסעיף 5 לחוק חובת המכרזים, התשנ”ב-1992 [4], אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

“(ב1) לגבי עסקאות של חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב התשס”א, יבואו לעניין סעיפים 3 ו-4, במקום שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מועצת הרשות כהגדרתה באותו חוק, בהתייעצות עם שר האוצר”.

 

 

תחילה ותחולה

14.

(א)

תחילתם של תיקונים אלה, למעט כמפורט בסעיף קטן (ב), ביום פרסומם:

 

 

 

 

(ב)

סעיף 130 כנוסחו בחוק זה, יכנס לתוקף 3 חודשים מיום פרסום חוק זה או ביום 1.1.2013, לפי המוקדם.

 

 

הוראת מעבר

15.          1

(א)

לענין סעיף 26(ב) כנוסחו בחוק זה:

 

פרסום

 

 

 

 

(1)

החלה תקופת השאלתם של עובדים לפני מועד פרסומו של חוק זה והיו העובדים מושאלים במועד פרסומו של חוק זה, החברה תהיה רשאית להאריך תקופת השאלתם עד לתום עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה, בכפוף לאישור הממונה לגבי כל אחד מהעובדים האמורים, לאחר שבחן את הצורך בהמשך שאילת העובדים; החלטת הממונה תהיה מנומקת.

 

 

 

 

(2)

החלה תקופת השאלתם של עובדים למעלה מעשר שנים לפני מועד פרסומו של חוק זה והיו העובדים מושאלים במועד פרסומו של חוק זה, יהיה הממונה רשאי לאשר את שאילת העובדים, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, לאחר שבחן את הצורך בהמשך שאילת העובדים ובתנאים שיקבע.

 

 

 

 

(ב)

עד לקביעת כללים על ידי המועצה לפי סעיף 5(ב1) לחוק חובת המכרזים, התשנ”ב-1992 כנוסחו בחוק זה, רשאית חברה להתקשר, לצורך רכישת טובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירות, עם מי שזכה במכרז שפרסם גוף ציבורי בבעלות גוף או גופים שמאגדים את מרבית הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול מטעמם, והכל לפי הוראות הממונה באישור המועצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

סעיף 1       מוצע להבהיר כי במקרה של צירוף רשות מקומית לחברה קיימת, יחולו ההוראות הנוגעות להעברת הנכסים והזכויות והחובות של הרשות המקומית לחברה, החל ממועד העברת תפעול משק המים והביוב של הרשות המקומית לחברה.

לצורך כך שונתה הגדרת “יום תחילת פעילות החברה” כך שיובהר כי לגבי רשות מקומית שהצטרפה לחברה קיימת יהיה יום תחילת פעילות החברה מועד העברת תפעול משק המים שלה לתאגיד וההגדרה “תחום חברה” שונתה כך שתיתן מענה למצב של צירוף חברות. כן מוצע להבהיר, כי על הצירוף יחולו כל הוראות החוק החלות על הקמת חברה בשינויים המחויבים. כך לדוגמא יחולו הוראות סימן ב’ המסדירות את אופן העברת עובדים, נכסים והתחייבויות מהרשות המקומית לחברה.

 

סעיפים 2   ו- 3     בתיקון מס’ 3 לחוק, תשס”ד – 2004 נוסף לחוק סעיף 6א רבתי אשר קבע, כי ממועד שיעברו שש שנים מתחילת החוק לתוקף חלה על הרשויות המקומיות חובה להקים חברה כהגדרתה בחוק, ובהתאם ישתנו הוראות החוק לגבי רשויות שלא התאגדו, ומהמועד שבו יחלפו אותן שש שנים (משמע החל משנת 2007) יחולו ההוראות הקבועות בסעיף 6א רבתי במקום ההוראות הקבועות בסעיף 6. לאור העובדה שתקופת שש השנים כבר חלפה וכיום ההוראות המחייבות הן אלו הקבועות בסעיף 6א רבתי וכיוון שנדרשים תיקונים נוספים לסעיף 6, כפי שיפורט להלן, מוצע להקל על קריאת החוק, לבצע שינוי צורני על ידי הטמעת ההוראות הקבועות בסעיף 6א רבתי בתוך סעיף 6 ומחיקת סעיף 6א רבתי.

סעיף 2       בנוסף לאמור לעיל, סעיף 6(ו) לחוק, בנוסחו כיום, קובע כי מועצת הרשות רשאית להורות בצו כי משק המים והביוב של רשות מקומית שלא הקימה חברה במועדים הקבועים בחוק, יופעל בידי חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי החוק. מוצע לקבוע כי מועצת הרשות תוכל גם להורות על הקמת חברה ולא רק על צירוף לתחום רשות מקומית אחרת.

כמו כן, לענין סעיף 6א(ג) המוטמע בסעיף 6(ח) בנוסחו כיום, הקובע כי ניתן לפטור רשות מקומית מהחובה להקים תאגיד לפי החוק, מוצע להוסיף למנגנון השרים הקבוע שם גם את שר האנרגיה והמים בהיותו השר האחראי על החוק כך ששר האנרגיה והמים, כשר האחראי על החוק, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת יהיה רשאי לפטור רשות מקומית מהוראות הסעיף.

סעיף 4       סעיף 9 לחוק קובע כי עם הקמת החברה תעביר אליה הרשות המקומית את כל זכויותיה בנכסים התפעוליים ששימשו ערב הקמת החברה את משק המים והביוב, לרבות אלו המפורטים באותו סעיף. מוצע להוסיף לרשימה שם גם את מאגרי המידע לענין פרטי הצרכנים שבידי הרשות, בהיותם חיונים לחברה לצורך מתן שירותי מים וביוב.

סעיף 5       מוצע לתקן את סעיף 26 לחוק, לעניין המגבלות החלות על עסקאות בין חברה לרשות המקומית שבתחומה היא פועלת ובין חברה לגופים המספקים שירותים לרשות המקומית או למי מטעמה, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה. החוק כנוסחו היום קובע כי בתקופה של שלוש שנים מיום הקמת החברה היא רשאית להתקשר עם הרשות המקומית בעסקאות כפי שנקבע ברישיון החברה ולאחר מכן היא רשאית להתקשר בעסקאות כאמור רק באישור מיוחד של הממונה לתקופה של שנתיים. בהתאם להחלטת הממשלה, תותר התקשרות בסוגים מסוימים בלבד של עסקאות, וזאת בהתאם לכללים שתקבע המועצה ובכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף לגבי כל סוג עסקה. עוד מוצע לקבוע כי התקשרות בעסקאות מהסוגים המפורטים באותו סעיף, תיעשה רק מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכני החברה. מעבר לסוגי העסקאות המפורטים בסעיף 26(א)(1)-(4) או לעסקה המאושרת באופן חריג ומראש לפי פסקה (5) שם, לא תותר כל עסקה בין הרשות המקומית לחברה.

להלן סוגי העסקאות אותם מוצע להתיר בכפוף לסעיף 26(א) :

(1)  שכירת נכסים – מוצע לקבוע כי חברה תהיה רשאית לשכור נכסים מאת הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת לפי כללים שתקבע המועצה. לגבי כל התקשרות ספציפית הממונה יבחן כי ההתקשרות היא בהתאם לכללים שקבעה המועצה ובנוסף, כי אין בשימוש בנכס כדי לפגוע באיכות השירות וכי מחיר השכירות הוא מחיר שווי הוגן. החלטת הממונה תהיה מנומקת.

(2)  ביצוע עבודות פיתוח או רכישת טובין יחד עם הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת – מוצע לקבוע כי חברה תהיה רשאית להתקשר עם הרשות המקומית לביצוע עבודות פיתוח או לרכישת טובין לפי כללים שתקבע המועצה. יש לציין כי לצורך התקשרות כאמור לא די בתיקון סעיף 26 לחוק שכן יש להסדיר גם את נושא חובת המכרז ופטור מחובת המכרז בחברה, שכן התקשרות במכרז משותף מחייבת לסטות מהחובה הקבועה בחוק חובת מכרזים לפרסום מכרז נפרד של החברה ושל הרשות המקומית. לצורך כך מוצע לתקן באופן עקיף גם את חוק חובת המכרזים (בסעיף 14 לתיקון) כפי שיפורט להלן.

(3)  שירותים מנהלתיים – מוצע לאפשר לחברה לרכוש שירותים מנהלתיים, כגון הנהלת חשבונות וכדומה מאדם שמספק שירותים גם לרשויות מקומיות שבתחומן היא פועלת, ובלבד שההתקשרות אינה מעמידה את אותו אדם במצב של חשש לניגוד עניינים. מוצע להסמיך את מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים לעניין סעיף זה,  לרבות לעניין הגדרת שירותים מנהלתיים והסדרים למניעת ניגוד עניינים

(4)  מוצע לאפשר לחברה לרכוש מהרשות המקומית שירותי גביה וזאת לפי כללים שתקבע המועצה בין היתר בהתאם לתנאים בהחלטת הממשלה ובהם:

(1)הרשות המקומית תעביר את  החיובים השוטפים שגבתה מצרכני התאגיד בעבור צריכת מיםוביוב ישירות לחשבון הבנק של התאגיד.

(2)סך התשלום  השנתי המועבר אל התאגיד לא יפחתממכפלת סך החיובים השוטפים שהוצאו על ידי התאגיד באחוז הגביה הנורמטיבי כפי שמוכרבכללי תעריפי המים.

(3)התאגיד ישלם לרשות עמלת גבייה כפי שתיקבע בהתאם לאחוזי עמלתהגבייה המקובלים, באישור הממונה על התאגידים, ובכפוף לכללים שיקבע.

(4) ממונהגבייה ופקיד גבייה ימונו מבין עובדי התאגיד.

חברה תוכל לעשות שימוש בשירותי גביה של רשות מקומית שבתחומה היא פועלת לפי הכללים כאמור ובאישור מראש ובכתב מהממונה.

(5)  מוצע לאפשר לממונה ולמועצה לאשר כל עסקה אחרת שלא נכללה ברשימה לעיל וזאת לאור העובדה כי המחוקק לא יכול לצפות את כל סוגי המקרים בהם ראוי יהיה לאפשר התקשרות מסוג זה, מוצע להשאיר פתח לאישור חריג של עסקאות לאור העובדה כי מדובר בחריג, מוצע כי לכל עסקה ספציפית כאמור יידרש אישור, מראש ובכתב, הן מאת הממונה והן מאת המועצה.

לענין סעיף 26(ב) – עוד מוצע להאריך את התקופה בה רשאית חברה לשאול עובדים מקצועיים בתחום המים והביוב מהרשות המקומית, משלוש שנים לעשר שנים מהיום בו החלה החברה לפעול, וזאת בכפוף לבחינת הממונה ואישורו לגבי כל אחד מהעובדים האמורים, ובתנאים שיקבע. מוצע כי אישור הממונה יינתן לאחר שישקול הן טעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכני החברה והן שיקולים נוספים, כפי שיימצא לנכון. כן מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לאשר את שאילת העובדים, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, לאחר שיבחן את הצורך בהמשך השאילה ובתנאים שיקבע.

סעיף 6

כיום קבועה בסעיף 54 לחוק חובה להגיש דוחות כספיים כל רבעון. לאור הניסיון שנצבר אצל הממונה על התאגידים, מוצע להסתפק בדוחות חצי שנתיים וזאת לאור העובדה שמחד- פעילות חברה הינה פעילות שאין בה שינויים מהותיים על בסיס רבעוני ולפיכך אין תועלת רבה בדוח רבעוני, ומאידך-  לדרישה להגשת דוח רבעוני עלויות ניכרות.

סעיף 7       סעיף 60(ב) רישא לחוק קובע כי אדם אינו יכול לכהן כדירקטור בחברה אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור.

בשנים שקדמו להקמת ועדת ניסן, התעוררה שאלה לגבי היכולת למנות את ראש הרשות המקומית, וחלק מנושאי משרה בכירים ברשות המקומית, לדירקטוריון של חברה, נוכח הוראות הסעיף כאמור. מדיניות הממונה ועמדת הועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות (להלן – הועדה לבדיקת מינויים) היתה כי לא ניתן לאשר מינויים אלה עקב חשש לניגוד עניינים.

בתיקונים המוצעים לעיל, נקבעו הסדרים לצמצום החשש לניגוד עניינים כאמור. הסדרים אלו כוללים הגדלת מספר הדירקטורים החיצוניים המכהנים בחברה, קביעת הגבלות על התקשרות בעסקאות עם הרשות המקומית או שלרשות המקומית ענין מיוחד בהן, וקביעת רוב מיוחד שנדרש לאישור עסקאות כאמור. נוכח ההסדרים המוצעים, אשר מצמצמים את החשש לניגוד עניינים של ראש הרשות המקומית ונושאי משרה בה, מוצע לקבוע כי עצם כהונתו של אדם כראש רשות מקומית או כנושא משרה בה, למעט כהונה בתפקיד מבקר לא תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים. בכך יתאפשר מינוים של  גורמים אלו כדירקטורים בחברה, בכפוף, כמובן, לבדיקה פרטנית של הועדה לבדיקת מינויים לגבי ניגודי עניינים של מועמד ספציפי ותוך עמידה קפדנית ביתר הוראות החוק לפי התיקון המוצע אשר נועדו להבטיח, כאמור, שלא יהיה במינויים אלה כדי לפגוע ביכולת החברה להתנהל באופן עצמאי ומקצועי.

סעיף 8       סעיף 63(א) לחוק קובע, בין היתר, כי כל עוד החברה היא בשליטת רשות מקומית, לא יותר משני שלישים מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ועובדים ברשות המקומית. מוצע לבטל מגבלה זו, וחלף זאת לקבוע, לצד המגבלה הקיימת שם לפיה לא יותר מרבע חברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה,  כי מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שבעה, מספר הדירקטורים החיצוניים לא יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים.

בנוסף, מוצע לקבוע כי עסקה של החברה עם הרשות המקומית או עסקה שלרשות המקומית ענין אישי בה שאינו נובע מעצם החזקת מניות בחברה או מחלוקת דיבידנד, טעונה אישור של וועדת הביקורת ולאחריה אישור של הדירקטוריון, ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שלפחות דירקטור חיצוני אחד השתתף בהצבעה.

עוד מוצע לקבוע כי כאשר יושב ראש הדירקטוריון מנוע מלהשתתף בישיבה עקב ניגוד עניינים, תנוהל הישיבה על ידי דירקטור חיצוני.

 

סעיף 9

סעיף 66(א) לחוק קובע כי המנין החוקי לישיבות הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד וכי מניין זה נדרש בפתיחת הישיבה. סעיף קטן (ב) לחוק קובע כי המנין החוקי לקבלת החלטות הדירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים. לאור הכוונה ביסוד תיקון זה, לייצר אזונים ובלמים בניהול החברה באופן שיבטיח עצמאות ניהולה ובכלל זה, חיזוק כוחם של הדירקטורים החיצוניים בחברה ובדומה להסדר הקבוע בסעיף 116א לחוק החברות לעניין המניין החוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת, מוצע לקבוע כי מבין אותם שלושה דירקטורים שנוכחותם נדרשת לצורך קבלת החלטה, לפחות אחד יהיה דירקטור חיצוני.

סעיף 10

כיום ובהתאם להוראות הממונה בענין, קבועה בתקנונים של חברות רבות הוראה לפיה כהונת המנהל הכללי של החברה לא תעלה על ארבע שנים וניתן יהיה להאריכה לתקופה אחת נוספת בלבד. מטרתה של הוראה זו היא להבטיח רוטציה בתפקיד המנהל הכללי של החברה, שכן יש ברוטציה כדי לסייע להתפתחות החברה ולמניעת סטגנציה. תקופה של שמונה שנים הינה מחד- תקופה ארוכה מספיק על מנת לבצע מדיניות ארוכת טווח, ומאידך- היא מבטיחה חשיבה מחדש על יעדי ומדיניות החברה מדי תקופה. מוצע לעגן הוראה זו בסעיף 68 לחוק. עוד מוצע לקבוע חובה למנות את המנהל הכללי הראשון של החברה בתוך 3 חודשים ממועד מתן רישיון לחברה לפי החוק, וזאת על מנת למנוע מצב בו חברה מתחילה לפעול ובמשך זמן ארוך לא מתמנה מנהל כללי לעמוד בראשה, מצב שאיננו בריא בעיקר לחברה בתחילת דרכה, תקופה שממילא, גם כשמכהן בחברה מנהל כללי, הינה תקופה רצופת קשיים.

סעיף 11

סעיף 70 לחוק קובע כי על חברה למנות וועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה. בדומה לקבוע בסעיף 115 לחוק החברות לעניין חברה ציבורית, מוצע לקבוע שרוב חברי וועדת הביקורת וכן יו”ר וועדת הביקורת יהיו דירקטורים חיצוניים.

סעיף 12

בסעיף 130 נקבעו הוראות החוק, הדרישות והצווים מכוח החוק, שהפרתם מאפשרת הטלת עיצום כספי על ידי הממונה.

מוצע להוסיף כי אי מילוי  דרישה או צו שניתנו לפי סעיף 6, שעניינו החובה להקים חברה או לצרף את משק המים והביוב של רשות מקומית לחברה קיימת, תהווה אף היא הפרה שבגינה ניתן להטיל עיצום כספי בגובה פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

סעיף 13    

כאמור בסעיף 6 לעיל, על מנת לאפשר לחברה לבצע עבודות פיתוח או רכישת טובין יחד עם הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת לא די בתיקון סעיף 26 לחוק שעניינו עסקאות משותפות לחברה ולרשות המקומית. יש להסדיר גם את נושא חובת המכרז ופטור מחובת המכרז בחברה, שכן התקשרות במכרז משותף מחייבת פטור מהחובה הקבועה בחוק חובת מכרזים. לצורך כך ולצורך הסדרה פרטנית של נושא המכרזים ביחס לחברה לפי חוק תאגידי מים וביוב, מוצע לתקן באופן עקיף את סעיף 5 לחוק חובת המכרזים, התשנ”ב-1992, ולהוסיף שם את סעיף קטן (ב1) לפיו תוקנה סמכות למועצה, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע כללים בדבר חובת מכרזים ופטור מחובת מכרזים.

סעיף 14: תחילה

מוצע לקבוע כי סעיף 130 המאפשר הטלת עיצום כספי ייכנס לתוקף רק ביום 1.1.2013 או בתום 3 חודשים מיום פרסום החוק, לפי המוקדם, וזאת על מנת לאפשר היערכות מתאימה לקיום הוראות החוק.

סעיף 15: הוראות מעבר

לעניין שאילת עובדים – יש להסדיר מקרים שבהם תקופת שלוש השנים שבה החוק הקיים מאפשר השאלת העובדים מהרשות המקומית לחברה החלה לפני פרסום חוק זה. במקרים אלו מוצע לקבוע כי החברה תהיה רשאית להאריך את תקופת ההשאלה לעשר שנים מיום תחילת מפעילות החברה אך הארכה זו לא תהיה אוטומטית אלא כפופה לאישור הממונה לגבי כל אחד מהעובדים האמורים לאחר שבחן את הצורך בהמשך שאילתם. כן מוצע להסדיר מצב של שאילת עובדים אשר תקופת השאלתם היא למעלה מעשר שנים לפני מועד פרסומו של חוק זה ולהקנות לממונה סמכות לאשר שאילתם של אותם העובדים, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, לאחר שבחן את הצורך בהמשך שאילת העובדים ובתנאים שיקבע.

לענין התקשרויות משותפות בין החברה לרשות המקומית – עד לקביעת כללים בידי המועצה לפי חוק חובת המכרזים כמוצע לעיל שיאפשרו ביצוע עבודות פיתוח ורכישת טובין משותפים בין החברה לרשות המקומית לפי סעיף 26 כנוסחו בתיקון זה, מוצע לקבוע, כהוראת מעבר, כי הממונה יהיה רשאי להוציא הוראות, באישור המועצה, אשר יאפשרו התקשרות של החברה עם החברה למשק וכלכלה שבשליטת מרכז השלטון המקומי, לצורך עריכת מכרזי מסגרת עבור החברה.

 

 

 

 


[1]
ס”ח התשס”א, עמ’ 454; התשס”ו, עמ’ 344.

[2]הוראה זו לקוחה מסעיף 6א(א) שנמחק.

[3]הוראה זו קבועה כיום בסעיף 6א(ג) שנמחק.

[4]ס”ח התשנ”ב, עמ’ 114;  התשע”א עמ’ 136.

 

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)(סדרי גביה), התשע”ז – 2017 – פניית מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב וליו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

מצ”ב פניית מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ליו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא כללי המים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *