דף הבית / מאמרים ומחקרים / התפלת מים באמצעות גלים – פיתוח קנדי חדש

התפלת מים באמצעות גלים – פיתוח קנדי חדש

אינדקס חברות וספקים

פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?

יהונתן שר

פרסום

כנראה שגם אתם כבר למדתם שבחיים האלה אין ארוחות חינם. לרוב, גם אין שתייה בחינם, ועל כך יעידו כל אחד מחמשת מתקני ההתפלה שמפוזרים בישראל, שאחראיים לכ-75 אחוז ממי השתייה שלנו: הם אומנם מספקים לארצנו החצי-מדברית מים שפירים ממי ים, אך כדי להפעיל אותם נדרשת אנרגיה מרובה, שכיום מופקת בארצנו בעיקר משריפת דלקי מאובנים שמחמירה את משבר האקלים.

עם זאת, כעת, חברה קנדית מאתגרת את האמרה המוכרת ומציעה התפלת מי ים, ללא "קנסות" סביבתיים: הפיתוח החדש שלהם מאפשר התפלה באמצעות אנרגיה שמגיעה מהאוקיינוס עצמו – בעזרת תנועת הגלים – וללא שימוש בחשמל או פליטות של גזים מזהמים.

פתרון כחול-כחול

כאמור, הפיתוח הקנדי, שעליו אחראית חברת Oneka Technologies, משתמש בתנועת המים הטבעית של האוקיינוס כדי לבצע התפלה. הוא כולל מצופים שנמצאים על פני המים, ושמעוגנים למקומם בעזרת משקולת שנמצאת על קרקעית האוקיינוס. כשהמצופים נעים, האנרגיה של תנועת הגלים משמשת להפעלת משאבת מים, שדוחסת את מי הים לתוך מערכת התפלה שבה המים עוברים דרך ממברנות (קרומים) שחוסמות מעבר מלחים ומזהמים אחרים, ומאפשרות מעבר מים בלבד (מערכת אוסמוזה הפוכה). אנרגיית הגלים משמשת גם להזרמת המים לחוף, שם הם נאגרים או מופצים לצרכנים.

Rolling wave
הפיתוח החדש משתמש בתנועת המים הטבעית של האוקיינוס כדי לבצע התפלה. Photo by Tim Marshall on Unsplash

הפיתוח החדש מיוצר בשלושה גדלים והספקים שונים: ה"קרחון", הגרסה הגדולה ביותר, בגודל של 5 על 8 מטרים ובמשקל של 11 אלף קילוגרם – יכולה לייצר 50-30 אלף ליטר של מים מותפלים ליום, ונועדה לספק שירות לקהילות חוף, תעשיות צמודות-חוף ואתרי נופש. הגרסה הבינונית, שמשקלה 2,250 קילוגרם – מייצרת 10 אלף ליטרים של מים מותפלים ביום. והגרסה הקטנה ביותר של המוצר, "קוביית הקרח", שגודלה 1.5 מטרים רבועים ומשקלה 350 קילוגרם – מייצרת אלף ליטר של מים מותפלים ליום והיא נועדה לספק מים באופן זריז ומקומי, בייחוד עבור אזורים מוכי-אסון שזקוקים לעזרה הומניטרית.

לדברי החברה, כל יחידה של הפיתוח בצורתו הגדולה ביותר יכולה לחסוך פליטת 100 אלף קילוגרם פחמן דו-חמצני בשנה – כמות שוות-ערך להורדה של 30-20 מכוניות מהכביש לכל יחידה. בנוסף, המצופים עצמם עשויים בעיקר מפלסטיק ממוחזר, והרבה ממנו: 7 יחידות "קרחון" מורכבות מכ-1.2 מיליון בקבוקי פלסטיק ממוחזרים. יתרון סביבתי נוסף קשור בעוגנים שמחזיקים את המצופים במקומם: המפתחים מקווים שכשהם יתבססו בקרקעית האוקיינוס, הם ישמשו כשוניות מלאכותיות, מסוגים שונים – שתוך כמה חודשים יאכלסו את "תושבי" האזור. זאת ועוד, שלא כמו מתקני התפלה "רגילים", המערכת של החברה הקנדית לא מייצרת תמלחת (brine) מרוכזת – מים מלוחים מאוד שעלולים לפגוע במערכות האקולוגיות בים.

בנוסף ליתרונות הסביבתיים, לדברי החברה הפיתוחים שלהם הם בעלי היתכנות מסחרית, שעשויה לצמצם את העלויות הגבוהות, זמני התכנון והרישוי הארוכים והתשתיות שנדרשות להקמת מפעלי התפלה רגילים. על ההיתכנות הזאת מעיד שיתוף הפעולה עם העיר Fort Bragg, שהגישה בקשה למענק מהמדינה שבה היא ממוקמת, קליפורניה (מוכת הבצורת, ומרובת הגלים) שבארה"ב – להקמת מערך התפלה צף כזה.

זאת ועוד, לאחרונה משרד האנרגיה של ארצות הברית העניק לחברה הקנדית את הפרס הגדול ופרסים נוספים בתחרות "גלים למים", שמעודדת חברות להקים מיזמים שישתמשו באנרגיית מים עבור התפלה – פרסים שהצטברו לכדי 729 אלף דולר.

טיפה בים הישראלי

האם מדובר בפתרון שיכול להיות מתאים גם לישראל? "כרגע יש לנו 5 מתקני התפלה גדולים על קו החוף, שמייצרים מעל 650 מיליון קוב (קוב הוא אלף ליטר – י"ש) מים בשנה", אומר פרופ' עידו בר-זאב ממכון צוקרברג לחקר המים בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון. לפי בר-זאב, העלות האנרגטית של התפלת מים במפעלים בישראל היא 4-3 קילו-וואט שעה (קוט"ש) לקוב מים. לשם השוואה, מדובר באותה כמות אנרגיה שנדרשת להפעלת מדיח כלים טיפוסי 3-2 פעמים ביום. לפיכך, אפשר אולי היה לצפות שפתרון שחוסך את העלות האנרגטית הזאת לחלוטין – היה מושך עבורנו.

CC BY-SA 4.0
כרגע בישראל יש לנו 5 מתקני התפלה גדולים על קו החוף, שמייצרים מעל 650 מיליון קוב מים בשנה. המתקן באשקלון. CC BY-SA 4.0

עם זאת, לפי בר-זאב, קושי מובנה בפיתוח החדש הוא כמויות המים המצומצמות יחסית שהוא מפיק. "יחידה גדולה של הפיתוח הזה מתפילה עד 50 קוב מים ליום. אם נכפיל את זה ב-365 ימים – זה שווה 18,250 קוב בשנה. אי אפשר להשוות את הכמות הזאת לסדרי הגודל של מפעל חדרה, למשל, שמתפיל 150 מיליון קוב מים בשנה", הוא אומר. ואכן, כדי לספק את ייצור המים המותפלים של ישראל נדרשות כ-36 אלף יחידות "קרחון". לכן, נראה שהפתרונות של החברה הקנדית מתאימים יותר לאזורים צפופים פחות, עם קו חוף ארוך.

פרסום

לדברי בר-זאב, בפיתוח החדש יש בעיה נוספת. "תחזוקה בלב ים היא לא פשוטה או זולה", הוא מסביר. "מתקנים שממוקמים בים סובלים משחיקה גדולה הרבה יותר ממתקנים שממוקמים על החוף". אולם, החברה הקנדית טוענת אחרת: לדבריהם, המערכות שלהם דורשות תחזוקה מצומצמת ביותר (7-3 ביקורי תחזוקה בשנה, לכל יחידה), ואורך החיים שלהן הוא 20-15 שנה.

ישראלים טובים במים

על אף מורכבויותיו, בר-זאב מדגיש שמדובר בפיתוח מעניין ויצירתי. "המתקן הזה יכול להוות פתרון עבור צרכים ספציפיים, לדוגמה אתרים מוכי-אסון שבהם חייבים לספק מים בזריזות ולתקופה קצרה יחסית". בנוסף, לפי בר-זאב, העולם עוד יזדקק לפתרונות רבים ומגוונים בכל הנושא של ניהול משק מים בעתיד. "אנחנו בדרך למשבר מים עולמי, עם אירועי בצורת תכופים יותר ובמיקומים שלא סבלו מכך עד כה", הוא אומר.

החדשות הטובות, לפחות מבחינתנו, הן שגם ללא המצופים הקנדיים – ישראל נמצאת בחזית טכנולוגיית ניהול משק המים. "מרמת השימוש החוזר ובכל נושא ההתפלה – אנחנו מקדימים את מרבית העולם", מעיד בר-זאב. "מהבחינה הזאת, ישראל כיום נמצאת במקום מעולה ויכולה להוות מוקד לייצוא ידע בנושא מים לכל העולם".

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר. כמו כן אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לניוזלטר

כדי להיות תמיד מעודכנים