דף הבית / מאמרים ומחקרים / המדריך לעיר ירוקה וחסכונית

המדריך לעיר ירוקה וחסכונית

לידיעת ראשי הערים: כך אפשר להפוך את הרשות המקומית לירוקה יותר בדרך שתשפר את חיי התושבים, תביא להתייעלות כלכלית ולחיסכון (וגם תעזור לצבור הון פוליטי לקראת הבחירות הבאות)

רחלי ווקס

עד לפני כמה שנים האשפה נערמה ברחובות יישובי בקעת בית הכרם. פינוי האשפה בשבעת היישובים הללו, שממוקמים בין הגליל העליון לתחתון, סבל מליקויים רבים, ופסולת רבה הושלכה בשטחים פתוחים ונשרפה תוך יצירת זיהום אוויר רב. סבלם של התושבים הגיע לסיומו כשהמועצות המקומיות ביישובים התאגדו לאשכול אחד, שמעסיק ומפקח על קבלן שמטפל באשפה של האשכול כולו. כך, ההחלטה שקיבלו הרשויות המקומיות הובילה לשיפור משמעותי בחיי התושבים.

המקרה של בקעת בית הכרם הוא דוגמה לכוח האדיר שיש לרשויות המקומיות בכל הנוגע לסוגיות סביבתיות עירוניות (כמו אשפה), שבסופו של דבר משפיעות רבות על איכות החיים של התושבים. אמנם לממשלה יש תפקיד חשוב בהקניית הרגולציה והבסיס החוקי לצעדים בתחום, אך השליטה בהיבטים הסביבתיים של חיינו נמצאת בעיקר בידיה של הרשות המקומית, שמנהלת את העניינים היומיומיים בשטחה ושיש לה סמכויות רבות בנושא. מסמך חדש שפורסם על ידי משרד הפנים בוחן את הנושא ומציע מגוון דרכים להפיכת היישובים שלנו לידידותיים יותר לסביבה – ולמקומות שנעים יותר לחיות בהם.

פרסום

פירות בבריכת השחייה

המסמך נערך על ידי ד”ר מיכל צרפתי, כיום מנהלת מחלקת קיימות בעיריית חולון, בוגרת תכנית ממשק – יישום מדע בממשל ויועצת מדעית למנכ”ל משרד הפנים, יחד עם רינת שפרן, מנהלת אגף פיתוח מוניציפאלי במינהל הפיתוח במשרד הפנים. “המסמך מרכז המלצות יישומיות לרשויות המקומיות בנושאי קיימות וסביבה, ומראה איך הרשות יכולה לצמוח ולהתפתח מביצוען”, מסבירה צרפתי.

המסמך כולל עשרה פרקים בנושאים שונים, שכל אחד מהם מכיל, בנוסף להמלצות, גם רקע נרחב אודות כל סוגיה, מידע אודות המדיניות הלאומית הנוכחית בנושא ודוגמאות מישראל ומהעולם ליישום של צעדים סביבתיים – כל זאת על מנת להקל על רשות שמעוניינת להשתפר בתחום להבין בקלות כיצד ניתן לעשות זאת. צרפתי ושפרן השתתפו בכתיבת רוב פרקי המסמך, לצד מומחים מתחומים שונים, רבים מהם בוגרי תכנית “ממשק”.

דוגמה לנושא שבו עוסק המסמך היא ביטחון תזונתי. ד”ר חגית אולנובסקי, מנהלת הפורום לתזונה בת-קיימא ויועצת לתכנית המזון של תל אביב-יפו “בתיאבון”, שכתבה את הפרק שעוסק בנושא, מספרת שהרשות המקומית יכולה להנגיש לתושביה מזון בריא ומזין באמצעות כמה צעדים פשוטים. “אפשר למשל לשנות את התפריט בצהרונים של העירייה, או לשנות את המכרזים לקפיטריות במתקנים העירוניים, כך שבבריכות השחייה, למשל, יציעו חוץ מארטיקים גם פרי במחיר סביר”, היא אומרת. “אפשר לקבוע שבכל מקום שבו מוכרים פחיות שתייה יוצב גם ברז מים קרים, כמו בארומה – זה יגרום לאנשים רבים מאוד לבחור במים ולא בשתייה ממותקת”.

לדבריה, מומלץ להתחיל את ההשקעה בנושא עם שינויים קטנים ונקודתיים, קלים לביצוע, ולאט-לאט להתרחב. “לא חייבים להתחיל עם תכנית גדולה וברורה, זה לא הכל או לא כלום, תכנית מזון זה משהו שצומח”, היא אומרת. “אני אשמח לעזור באופן אישי לכל רשות מקומית שתהיה מעוניינת וכן להפנות אותה לגורמים אחרים שיכולים לסייע”.

נושא אחר שבו עוסק המסמך הוא מי הנגר, שנוצרים כשגשמים יורדים על שטחים אטומים, כמו גגות או כבישים, כך שהמים לא מחלחלים אל תוך האדמה. מי הנגר עלולים לגרום להצפות וכן לשאת איתם אל הנחלים והים חומרים מזהמים מן העיר. עם זאת, מדובר במטרד שניתן להתמודד אתו, למשל באמצעות מניעה באמצעות תכנון עירוני להגברת החלחול, או דרך שימוש בו לרווחת התושבים על ידי יצירת אגמים בפארקים (כמו האגם הסמוך למתחם הסופרלנד, יס פלאנט ואמפיפארק ראשון לציון).

“הרשות המקומית רואה את הצרכים שלה הרבה יותר מקרוב – היכן המקומות הרגישים להצפה? היכן המקומות שניתן לטפח ולהפוך לפנינים מקומיות עבור התושבים?”, אומרת ד”ר ג’ניה גוטמן, מנהלת תחום נגר – היבטים סביבתיים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מכותבי הפרק במסמך שעסק בנושא. “היכרות אינטימית עם השטח והתושבים יכולה להביא לפריצת החסם שגורס שיש ‘להעיף’ את המים מהמרחב הבנוי כמה שיותר מהר. ובעצם, למים יש הרבה עבודה לעשות ברשות המקומית”.

פרסום

פרק אחר במסמך מוקדש לנושא מרכזי בישראל החמה: הצל. אמנם בימים חורפיים אלה אנחנו כמהים לפיסת שמש, אבל בחודשי הקיץ המחסור בהצללה שמאפיין רבים מרחובות הערים עלול להעיק מאוד. חשיפה לקרינת השמש מגדילה את הסיכון לסרטן העור, בעוד שהצללה מורידה את הטמפרטורה בערים בימים החמים. בכוחה של הרשות המקומית לשפר את תכנון ההצללה בערים, בין היתר באמצעות בחירת עצים מסוגים שיוצרים צל רב ונטיעת העצים במיקומים מתאימים. “תל אביב היא העיר היחידה שבה הוקדשה מחשבה של ממש לנושא, וחיברו שם מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי”, אומרת צרפתי. “יש בהנחיות של תל אביב חשיבה אסטרטגית יפה מאוד, וזה מדריך שפתוח לכולם, כך שכל הרשויות יכולות להשתמש בו”.

להשקיע בסביבה ולחסוך כסף

עוד עוסק המסמך בנושא הגגות הירוקים. מדובר בגגות שמכוסים בצמחיה, ושלהם תרומה סביבתית רבה, שכוללת הורדת טמפרטורה, ניקוי זיהומים מן האוויר, סיוע בטיפול במי נגר, הגדלת המגוון הביולוגי העירוני, בידוד בניינים ועוד. דוגמה לשימוש בגגות ירוקים שמובאת במסמך היא זאת של עיריית הרצליה, שמחייבת לבנות גגות ירוקים בכל המבנים באזור התעסוקה בעיר במסגרת התכנית האסטרטגית של האזור ומקדמת את בנייתם של גגות ירוקים גם במוסדות החינוך ובאולמות הספורט העירוניים החדשים.

מלבד תחומים אלה, עוסק המסמך בנושאים מקומיים נוספים כגון ייצור עירוני של אנרגיה סולארית, זיהום אוויר, תחבורה חכמה, איסוף פסולת ועוד.

“בדרך כלל נושא הקיימות נתפס כעול, כדבר שעולה יותר כסף ושצריך להשקיע בו, אבל המסמך מראה איך השינויים האלה יכולים להביא דווקא להתייעלות ולחיסכון, כך שנשאר לרשות המקומית כסף עבור מטרות אחרות שמשפרות את חיי התושבים”, אומרת צרפתי. לדבריה, מעבר ליתרון הכלכלי, יש להשקעה בסביבה יתרון פוליטי עבור נבחרי הציבור המקומיים. “אנשים רוצים לבחור ראש עירייה או רשות שמטפל בבעיות סביבתיות ושיוצר מרחב ציבורי בריא ונעים יותר. זה לא מותרות, זו הבריאות שלנו”, היא מסכמת.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מים-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מים נט

מערכת פורטל מים נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המים ותעשיית איכות הסביבה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

התפלה, הפלרה ומה שביניהן

מאז החלטת משרד הבריאות לחדש את מדיניות השבת הפלואור למים, נמשכת הסערה בנושא. כעת, שני …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *